כלאי בהמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Ldorfman העביר את הדף משתמש:יאיר דב/כלאי בהמה לשם כלאי בהמה בלי להשאיר הפניה: מוכן להעברה למרחב הערכים
מ ויקיזציה
שורה 1:
{{DISPLAYTITLE:טיוטה:כלאי בהמה}}
[[קובץ:Mulo 20110718 2.jpg|ממוזער|[[פרד]] (Mule). הוולד הנוצר מהרבעת חמור עם סוסה. זהו יציר-הכלאים השכיח ביותר.]]
איסור '''כלאי בהמה''' הוא אחד מאיסורי ה[[כלאיים|הכלאים]] בהם התורה אסרה לערב שני מינים שכל אחד מהם בפני עצמו מותר בשימוש. המקור ב[[תורה]] לאיסור זה הוא הפסוק ב[[ספר ויקרא]]: {{ציטוטון|אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ}}. האיסור הוא להרביע שני מינים שונים של בעלי חיים זה עם זה, אך הוולד הנוצר מזיווג זה מותר בהנאה ושימוש.
 
== הגדרת האיסור ==
איסור כלאי בהמה מן התורה הוא הרבעת שני מיני בעלי חיים שונים זה עם זו באמצעות הכנסת האבר הזכרי באבר הנקבי (בלשון חז"ל 'כמכחול בשפופרת'). אולם מעשה הגורם לרביעתם זה את זו - מותר. למשל העלאת הזכר על הנקבה באופן שיגרום לזכר לרבוע מעצמו את הנקבה. אולם חכמים אסרו אף גרימת רביעת מין במין אחר. אמנם הכנסת שני מיני בעלי חיים למכלאה אחת שלא לשם זיווגם זה עם זו מותרת<ref>{{שולחן ערוך|יורה דעה|רצז|ג}}</ref>.
 
עבר והרביע שני מינים זה בזה ונולד מהם וולד, מותר ליהנות ממנו. למשל, עבר והרביע [[חמור הבית|חמור]] ו[[סוס הבית|סוסה]] ונולד מהם [[פרד]], מותר להשתמש בו לצרכילצורכי עבודה ומשא. וכן מותר לקנות פרד ממי שהרביע באיסור. וכן מותר לאכול וולד שנולד מזיווג שני מיני בהמות או חיות טהורות<ref>{{שולחן ערוך|יורה דעה|רצז|ה}}</ref>.
 
== הגדרת המינים האסורים בהזדווגות ==
כל מיני בעלי החיים כלולים באיסור כלאי בהמה, בהמות, חיות, עופות ודגים. והאיסור נקרא 'כלאי בהמה' היות ואלושאלו המינים המצויים אצל האדם ואותם הוא עלול להרביע לצרכילצורכי שירותו או מאכלו. אמנם האיסור כולל רק הרבעת שני מיני בעלי חיים שונים, אך מותר להרביע שני זנים שונים של אותו המין, למשל מותר להרביע שני זנים שונים של [[כבש הבית|כבשים]] זה עם זה או שני זנים שונים של [[חתול הבית|חתולים]] או [[כלב הבית|כלבים]] זה עם זה.
 
סימן להבדל בין שני מינים שונים של בעלי חיים לשני זנים של אותו המין הוא יכולת ה[[פרייה ורבייה|פריון]] של הוולד הנוצר מההכלאה. כאשר הוולד מסוגל להוליד, הדבר מעיד על כך שהוריו אינם שני מינים שונים לחלוטין אלא זנים שונים של אותו המין. אך אם הוא לא מסוגל להוליד, הרי שהוא נוצר משני מינים שונים לחלוטין, שהשוני במבנה ה[[כרומוזומים]] שלהם גורם לכך שהוולד הנולד משילוב הכרומוזומים שלהם יחד יהיה [[עקר]].<ref>פניני הלכה '"החי והצומח'", הלכות כלאי בהמה.</ref>.
 
== פרד ==
{{הפניה לערך מורחב|פרד}}
לאורך אלפי שנים הייתה הרבעת חמור עם סוסה נחשבת להרבעה הנפוצה ביותר, היות והוולדשהוולד הנוצר מזיווג זה, הפרד, הוא בעל חיים המשלב בתוכו תכונות חיוניות לרכיבה, לעבודה ולמשא מאביו החמור ומאמו הסוסה: הוא חזק מאד, בעל כח סיבולת רב ולא בררן במאכליו.
 
כבר ב[[תקופת המקרא]] אנו מוצאים שימוש בפרד בעיקר לרכיבה אך גם למשא<ref>לרכיבה: שמואל ב פרק יג פסוק כט; מלכים א פרק א, פסוק לג, ועוד. למשא: מלכים ב פרק ה פסוק יז. </ref>. בהמשך, בתקופת [[יוונים|היוונים]] [[רומא העתיקה|והרומאים]] הוא שימש בעיקר למשא, ונעשה בו שימוש למטרה זו עוד ב[[מלחמת השחרור]] כאמצעי [[לוגיסטיקה|לוגיסטי]] לשינוע ציוד צבאי ועוד.
 
== בני נח בכלאי בהמה ==
בתלמוד הבבלי<ref>{{תלמוד בבלי|סנהדרין|נו|ב}}</ref> מובאת מחלוקת בין [[רבי אליעזר בן הורקנוס|רבי אליעז]]<nowiki/>ר לחכמים האם איסור כלאי בהמה וכלאי אילן נכללים ב[[שבע מצוות בני נח]] (ר' אליעזר) או לא (חכמים). יש אומרים שדעת חכמים היא שאמנם אין איסורים אלו כלולים בשבע מצוות בני נח, אך הם מודים לר' אליעזר שהדבר אסור גם לגויים באיסור שחומרתו פחותה מזו של שבע מצוות בני נח<ref>[[ערוך השולחן]] יורה דעה סימן רצה, סעיף ז.</ref>. ויש אומרים שלדעת חכמים איסור כלאי בהמה ואילן כלל אינו נוהג בגויים<ref>ביאור [[הגאון מווילנה|הגר"א]] יורה דעה סימן רצו, סעיף ד.</ref>.
 
רוב ה[[פוסק|פוסקים]]ים סוברים ששל[[הלכה|להלכה]] איסור כלאי בהמה ואילן חל גם על גויים<ref>[[שאילתות דרב אחא|שאילתות]], [[הלכות גדולות|בה"ג]], [[בית הבחירה למאירי|מאירי]], הגהות מרדכי ועוד.</ref>. ויש אומרים שההלכה היא שהאיסור אינו נוהג בהם<ref>[[ריטב"א]] ו[[שפתי כהן|ש"ך]].</ref>.
 
== ראו גם ==
* [[כלאיים]]
 
* [[פרד]]