כלאי בהמה – הבדלי גרסאות

איסור כלאי בהמה מן התורה הוא הרבעת שני מיני בעלי חיים שונים זה עם זו באמצעות הכנסת האבר הזכרי באבר הנקבי (בלשון [[חז"ל]], "כמכחול בשפופרת"). אולם מעשה הגורם לרביעתם זה את זו - מותר. למשל העלאת הזכר על הנקבה באופן שיגרום לזכר לרבוע מעצמו את הנקבה. אולם חכמים אסרו אף גרימת רביעת מין במין אחר. אמנם הכנסת שני מיני בעלי חיים למכלאה אחת שלא לשם זיווגם זה עם זו מותרת<ref>{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|רצז|ג}}</ref>}}.

עבר והרביע שני מינים זה בזה ונולד מהם וולד, מותר ליהנות ממנו. למשל, עבר והרביע [[חמור הבית|חמור]] ו[[סוס הבית|סוסה]] ונולד מהם [[פרד]], מותר להשתמש בו לצורכי עבודה ומשא. וכן מותר לקנות פרד ממי שהרביע באיסור. וכן מותר לאכול וולד שנולד מזיווג שני מיני בהמות או חיות טהורות<ref>{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|רצז|ה}}</ref>}}.

סימן להבדל בין שני מינים שונים של בעלי חיים לשני זנים של אותו המין הוא יכולת ה[[פרייה ורבייה|פריון]] של הוולד הנוצר מההכלאה. כאשר הוולד מסוגל להוליד, הדבר מעיד על כך שהוריו אינם שני מינים שונים לחלוטין אלא זנים שונים של אותו המין. אך אם הוא לא מסוגל להוליד, הרי שהוא נוצר משני מינים שונים לחלוטין, שהשוני במבנה ה[[כרומוזומים]] שלהם גורם לכך שהוולד הנולד משילוב הכרומוזומים שלהם יחד יהיה [[עקר]]<ref>{{הערה|פניני הלכה "החי והצומח", הלכות כלאי בהמה.</ref>}}.

כבר ב[[תקופת המקרא]] אנו מוצאים שימוש בפרד בעיקר לרכיבה אך גם למשא<ref>{{הערה|לרכיבה: שמואל ב פרק יג פסוק כט; מלכים א פרק א, פסוק לג, ועוד. למשא: מלכים ב פרק ה פסוק יז. </ref>}}. בהמשך, בתקופת [[יוונים|היוונים]] [[רומא העתיקה|והרומאים]] הוא שימש בעיקר למשא, ונעשה בו שימוש למטרה זו עוד ב[[מלחמת השחרור]] כאמצעי [[לוגיסטיקה|לוגיסטי]] לשינוע ציוד צבאי ועוד.

בתלמוד הבבלי<ref>{{הערה|{{תלמוד בבלי|סנהדרין|נו|ב}}</ref>}} מובאת מחלוקת בין [[רבי אליעזר בן הורקנוס|רבי אליעז]]<nowiki/>ר לחכמים האם איסור כלאי בהמה וכלאי אילן נכללים ב[[שבע מצוות בני נח]] (ר' אליעזר) או לא (חכמים). יש אומרים שדעת חכמים היא שאמנם אין איסורים אלו כלולים בשבע מצוות בני נח, אך הם מודים לר' אליעזר שהדבר אסור גם לגויים באיסור שחומרתו פחותה מזו של שבע מצוות בני נח<ref>{{הערה|[[ערוך השולחן]] יורה דעה סימן רצה, סעיף ז.</ref>}}. ויש אומרים שלדעת חכמים איסור כלאי בהמה ואילן כלל אינו נוהג בגויים<ref>{{הערה|ביאור [[הגאון מווילנה|הגר"א]] יורה דעה סימן רצו, סעיף ד.</ref>}}.

רוב ה[[פוסק]]ים סוברים של[[הלכה]] איסור כלאי בהמה ואילן חל גם על גויים<ref>{{הערה|[[שאילתות דרב אחא|שאילתות]], [[הלכות גדולות|בה"ג]], [[בית הבחירה למאירי|מאירי]], הגהות מרדכי ועוד.</ref>}}. ויש אומרים שההלכה היא שהאיסור אינו נוהג בהם<ref>{{הערה|[[ריטב"א]] ו[[שפתי כהן|ש"ך]].</ref>}}.