רב יהודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
א. שראל (שיחה | תרומות)
שורה 126:
רב יהודה הוזמן לדין לפני [[רב נחמן]], שהיה בצעירותו דיין ב[[נהרדעא]]. היה זה לאחר שרב יהודה [[נידוי (הלכה)|נידה]] אדם שביזה את שליח בית הדין ואת רב יהודה עצמו. על פי הכלל "כל הפוסל במומו פוסל", הוכרז אותו אדם כ[[עבד כנעני|עבד]] (בציוויו של רב יהודה), מפני שהיה רגיל להכריז כן על אנשים אחרים. הלך האיש אל בית דינו של רב נחמן בנהרדעא ותבע את רב יהודה, ושם כתבו לו כתב הזמנה לדין, בלא שימת לב לזהותו של המוזמן. רב יהודה שקיבל את כתב ההזמנה, התייעץ עם רב הונא האם עליו ללכת לדין, ונענה שבעקרון אינו מחויב ללכת לפני רב נחמן לדין, מפני שהוא גדול ממנו, אבל כיוון שהוא "חתן בית הנשיא" ומקורבו של ראש הגולה כדאי ללכת לפניו, מפני כבוד ראש הגולה.
 
רב יהודה הלך לנהרדעא, וכשמצא את רב נחמן בונה מעקה פנה אליו בשאלה על מעשיו, ומשם התגלגלה שיחה שבה פנה רב יהודה אל רב נחמן שוב ושוב בקושיות הלכתיות על מעשיו ועל דבריו, וגם הוכיח אותו שוב ושוב על ניב הלשון הבלתי שגרתי שבפיו, שאפיין את חברת ראש הגולה, ולא אנשים פשוטים. השיחה ביניהם המשיכה גם לאחר שהכניס רב נחמן את רב יהודה לביתו והציע לו שתייה. רב יהודה המשיך להקשות על דבריו של רב נחמן שוב ושוב; הוא גם שלל את הצעתו של רב נחמן שבתו, דונג, תביא לפניהם [[יין]] לשתייה, בהסתמכו על ההלכה כי "אין משתמשים באשה", וכאשר רב נחמן אמר כי בתו דונג [[קטנה (הלכה)|קטנה]], הוא אמר כי [[שמואל (אמורא)|שמואל]] אמר: "אין משתמשים האשהבאשה כלל, בין גדולה ובין קטנה". כאשר רב נחמן הציע לרב יהודה למסור שלום ל[[ילתא]], אשת רב נחמן, הגיב רב יהודה בפליאה: "אין שואלין בשלום אשה!" וכאשר הציע רב נחמן שישמש כשליח לשאול בשלומה הסביר רב יהודה כי "אין שואלין בשלום אשה כלל!" - אפילו על ידי בעלה. עד ש[[ילתא]], אשת רב נחמן, ייעצה לבעלה שיסיים את דינו של רב יהודה, כדי שלא יציג אותו כ[[עם הארץ]].
 
בהמשך, שאל רב נחמן את רב יהודה לפשר בואו, וכשנענה שהוזמן לדין, תמה רב נחמן ואמר: את שיחתו של אדוני אינני מבין, וכתב הזמנה לדין שלחתי לו?! רב יהודה הוציא את כתב ההזמנה והציגו לפני רב נחמן, שהשיב בבקשה לדון במקרה ההוא לגופו, למניעת חשדות כנגד בית הדין בשל [[מראית עין]]. בדיון הציג רב יהודה את דבריו, והשיב עניינית לשאלותיו של רב נחמן. האיש הוכרז כעבד - אמר - על פי דבריו של שמואל, ש"[[כל הפוסל במומו פוסל]]". אותו האיש בא והציג את עצמו, כנגד ההכרזה עליו כעבד, כצאצא של [[חשמונאים|בית חשמונאי]]. דבר זה הסגיר סופית את מוצאו, מפני שלפי ההלכה שאמר [[רב הונא]] בשם [[רב (אמורא)|רב]] "כל האומר מבית חשמונאי אני - [[עבדות|עבד]] הוא", שכן [[הורדוס]] השמיד את הצאצאים המיוחסים של בית חשמונאי. באותו היום - מציין התלמוד - נקרעו כמה [[כתובה|כתובות]] ב[[נהרדעא]], ופקעו קשרי [[נישואין]] שהיו במשפחתו של אותו האיש מבית חשמונאי, שבטל תוקפם מבחינת ההלכה. כאשר שיצאיצא רב יהודה מבית הדין לדרכו בחזרה ל[[פומבדיתא]], יצאו אחריו אנשים ממשפחתו של האיש. האנשים רצו לרגום את רב יהודה, אך חזרו בהם לאחר שהזהיר אותם מפני פרסום [[פסק הלכה]] בנושא יוחסין ששמע מרבו שמואל, אשר עלולות להיות לו השלכות משמעותיות על מספר משפחות בנהרדעא.{{הערה|1=על פי{{בבלי|קידושין|ע|א}}-ב.}}
 
===המשפט העברי===