נתן פרידלנד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור למשפחת רוטשילד |
|||
שורה 5:
נולד ב-1808 בערך בעיר טוירוגן ב[[ליטא]], ושימש בה כדרשן. היה תלמידו של ר' [[יוסף זונדל מסלנט]]. הוא הגיע בדרך עצמאית לעיסוק ביישוב ארץ ישראל ובדרכי הגאולה, וסבר כי הגאולה תבוא בדרך הטבע, כאשר השלב הראשון יהיה 'קיבוץ ראשון' של לומדי תורה שיעלו לארץ כדי לשבת וללמוד, ו'קיבוץ שני' יהיה כאשר מלכי הגויים יתעוררו לשלוח את היהודים לארצם. היה מסתובב בערים ובעיירות, ובדרשותיו עורר את שומעיו לעודד עלייה לארץ ישראל ולרכוש שם קרקעות. במסגרת מסעותיו כדי להשיג הסכמות לספרו הראשון "כוס ישועה ונחמה" ביקר ב-[[1858]] בעיר טורון ופגש את ר' [[צבי הירש קלישר]]. הרב קלישר מצא בו שותף לדעה ולדרך. גם המקורות בדברי חז"ל עליהם התבססו השניים היו דומים. הרב קלישר נתן לו הסכמה נלהבת לספרו, ומאז הפך פרידלנד לשותפו ולשליחו של הרב קלישר בפעולות השונות למען ישוב ארץ ישראל.
ב-[[1860]] נסע לפריס ושם פנה לאלברט כהן, מנהל ענייני הצדקה של [[משפחת רוטשילד]], כדי שיתמוך ברעיון ישוב ארץ ישראל. הוא אף יעץ לרב קלישר לשלוח לכהן עותק מספרו [[דרישת ציון]] שהיה אז עדיין בכתב יד. בפריס הוא נפגש גם עם [[אדולף כרמייה]], ממייסדי חברת [[כל ישראל חברים]], ועורר גם אותו לעסוק ביישוב ארץ ישראל. שני האישים נטו לדעתו בשאלת ארץ ישראל. לאחר הצלחותיו אלה בפריס העז פרידלנד להגיש מכתב בקשה לקיסר [[נפוליאון השלישי]], שהיה ידוע כתומך נלהב בשחרור עמים מדוכאים. למכתבו צירף גם מכתב מאת הרב קלישר. הוא התקבל לראיון אצל הקיסר וביקש ממנו שישתדל שהמדינות תמסורנה את ארץ ישראל ליהודים. הקיסר ענה לו במכתב בו טען כי היחסים עם טורקיה אינם מאפשרים לפעול למען ארץ ישראל כעת, אולם כשיישתפרו היחסים ישתדל לעשות זאת. עם המכתב הזה נסע ל[[לונדון]] ופגש ב[[משה מונטיפיורי]] בניסיון לרתום אותו לעניין, אך משה מונטיפיורי דחה את פנייתו.
ב-[[1866]] הוציא את המהדורה השנייה של "דרישת ציון". הוא הרבה להסתובב בקהילות ישראל, דרש בענייני הגאולה, קרא לעלייה וגייס כספים ליושבי ארץ ישראל. לאחר מות הרב קלישר ב-[[1874]] ניסה לגייס כספים לפיתוח החלקה שרכש הרב קלישר מול [[קבר רחל]], "נחלת צבי" אולם הדבר לא עלה בידו והחלקה נשארה שוממה.{{הערה|1=על גלגוליה של החלקה עד ימינו בספרו של [[נדב שרגאי]] "על אם הדרך - סיפורו של קבר רחל", הוצאת שערים, ירושלים תשס"ה, עמ' 129}} הוא עלה ארצה בסוף ימיו ונפטר ב[[י"ח באדר ב']] [[תרמ"ג]] (1883) ונטמן ב[[הר הזיתים]].
| |||