רופא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 31.154.81.51 (שיחה) לעריכה האחרונה של עוזי ו.
מ קישורים פנימיים
שורה 22:
 
==העיסוק ברפואה בישראל==
עיסוק ברפואה ב[[ישראל]] מצריך [[רישיון (רפואה)|רישיון]] מטעם [[משרד הבריאות]]. הכשרה לקראת קבלת הרישיון ניתנת ב[[בית ספר|בתי הספר]] לרפואה. [[לימודי רפואה בישראל]] מתקיימים בחמישה בתי ספר לרפואה, ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] הבאות (לפי סדר הקמתם): [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], [[אוניברסיטת תל אביב]], [[הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט]] ב[[הטכניון|טכניון]], [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]] ו[[הפקולטה לרפואה בצפת]], שפועלת בחסות [[אוניברסיטת בר-אילן]]. ישנה גם תוכנית אקדמית [[מסלול אקדמי עוקף תעודת בגרות|עוקפת תעודת בגרות]] משותפת של [[האוניברסיטה הפתוחה]] ואוניברסיטת תל אביב; המעוניין נדרש להשלים מספר קורסים ב[[סטטיסטיקה]], [[פיזיקה]], [[כימיה]], ו[[ביולוגיה]] באוניברסיטה הפתוחה, ואם עברם בציונים ראויים, יוכל להגיש מועמדות ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב. באופן כללי הלימודים נמשכים שש שנים, שלאחריהן באה שנת [[מתמחה|סטאז']] (הכשרה מקצועית) ב[[בית חולים]], אך ייתכנו גם, למשל, מסלולי הלמההשלמה לבעלי תואר ראשון באחד מתחומי המדעים, שהם קצרים יותר (4 שנים לערך).
 
בתום לימודיו מקבל הרופא תואר [[דוקטור]] לרפואה. רישיון לעסוק ברפואה בישראל ניתן גם למי שלמד באוניברסיטאות בחו"ל, לאחר שעמד ב[[בחינת רישוי ברפואה|בחינה מתאימה]]. רופא המעוניין בכך יכול לעבור תקופת [[התמחות (רפואה)|התמחות]], שאורכה ברוב המקצועות ארבע עד שש שנים, והכוללת שתי בחינות מקיפות (בכתב ובעל-פה), ובסופה הוא מקבל את התואר "מומחה" במקצועו.
 
הטיפול הרפואי ניתן כיום במרפאות, בבתי חולים, בקליניקות פרטיות ולעתים אף בבית החולה. לעזרת הרופא עומדים כלי עזר רבים: מכוני מחקר, [[מכון רנטגן|מכוני רנטגן]], [[מעבדה|מעבדות]], [[טכנאי]]ים ועוד. רופאים רבים בישראל מחזיקים בשתי משרות: משרה כשכיר ב[[בית חולים]] או ב[[קופת חולים]], ומשרה כעצמאי בקליניקה פרטית.