התמחות (עריכת דין) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
==בישראל==
ההתמחות מוסדרת בישראל בפרק הרביעי של [[חוק לשכת עורכי הדין]], תשכ"א-1961. רשאי להתחיל בהתמחות מי שסיים לימודי משפטים לתואר ראשון, או שנותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי להיות זכאי לתואר זה
עד שנת 1985 נמשכה ההתמחות שנתיים, כאשר בשנים 1963–1985 ניתן היה להתחיל אותה במהלך השנה האחרונה ללימודי משפטים. בשנת 1985 קוצרה ההתמחות לשנה וחצי, אך נקבע שניתן להתחיל אותה רק בסיום לימודי המשפטים. בשנת 1994 קוצרה ההתמחות לשנה אחת.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_ls1_366317.pdf הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 39), התשע"ז-2017], ס"ח 1107 מ-11 בינואר 2017}} ביולי 2017 אישרה [[הכנסת]] את הארכת תקופת התמחות לשנה וחצי.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_ls2_389661.pdf הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 39), התשע"ז-2017], באתר הכנסת}} הארכה זו אינה חלה על:
* מי שהחל את לימודיו להשכלה משפטית לפני סוף יולי 2017, ובלבד שישלים את תקופת התמחותו בתוך שלוש שנים מיום סיום לימודיו;
* מי שסיים את לימודיו להשכלה משפטית לפני סוף יולי 2017, ובלבד שישלים את תקופת התמחותו בתוך ארבע שנים ממועד זה.
בתום תקופת ההתמחות ניגש המתמחה ל[[בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין]], שמעברה בהצלחה מקנה לו את הזכות להצטרף ל[[לשכת עורכי הדין]] ולהפוך לעורך דין.
דינו של המתמחה, בתקופת התמחותו כדין [[עובד]]ו של המאמן לכל דבר ועניין (למעט כאשר ההתמחות נעשית בצה"ל), למעט לעניין החוקים הבאים:
שורה 17 ⟵ 23:
* [http://www.israelbar.org.il/intern.asp?menu=4 התמחות], באתר של [[לשכת עורכי הדין]]
* {{ynet|ליטל דוברוביצקי|עובדים על הגלימה|2968960|26 באוגוסט 2004}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הכשרה מקצועית]]
| |||