התמחות (עריכת דין) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הסרת "בעבודה"
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''התמחות''' היא שלב ב[[הכשרה מקצועית|הכשרתו]] של [[עורך דין]]. ההתמחות מתחילה לאחר סיום לימודי [[משפטים]], ונערכת בפיקוחו של עורך דין (ב[[משרד עורכי דין]] או ב[[פרקליטות המדינה]]) או בפיקוחו של [[שופט]] ב[[בית משפט]]. עם סיום ההתמחות עובר המתמחה בחינות, שמעברן בהצלחה מקנה לו את הזכות להפוך לעורך דין.
 
שורה 5 ⟵ 4:
ההתמחות מוסדרת בישראל בפרק הרביעי של [[חוק לשכת עורכי הדין]], תשכ"א-1961. רשאי להתחיל בהתמחות מי שסיים לימודי משפטים לתואר ראשון, או שנותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי להיות זכאי לתואר זה. החוק קובע כי "לא יעסיק מאמן מתמחה אלא בעבודה משפטית". בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג את שולחי מאמנו ב[[בית משפט השלום]], ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהיעדר המאמן.
 
עד שנת 1985 נמשכה ההתמחות שנתיים, כאשר בשנים 1963–1985 ניתן היה להתחיל אותה במהלך השנה האחרונה ללימודי משפטים. בשנת 1985 קוצרה ההתמחות לשנה וחצי, אך נקבע שניתן להתחיל אותה רק בסיום לימודי המשפטים. בשנת 1994 קוצרה ההתמחות לשנה אחת.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_ls1_366317.pdf הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 39), התשע"ז-2017], ס"ח 1107 מ-11 בינואר 2017}} ביולי 2017 אישרה [[הכנסת]] את הארכת תקופת התמחות לשנה וחצי.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_ls2_389661.pdf הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 39), התשע"ז-2017], באתר הכנסת{{ש}}[http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press25.07.17cu.aspx אושר סופית: הארכת תקופת ההתמחות של עורכי הדין לשנה וחצי], באתר הכנסת}} הארכה זו אינה חלה על:
* מי שהחל את לימודיו להשכלה משפטית לפני סוף יולי 2017, ובלבד שישלים את תקופת התמחותו בתוך שלוש שנים מיום סיום לימודיו;
* מי שסיים את לימודיו להשכלה משפטית לפני סוף יולי 2017, ובלבד שישלים את תקופת התמחותו בתוך ארבע שנים ממועד זה.