שיחה:משמעות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Dan Pelleg (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 31:
[[משתמש:Ofer.ka|Ofer.ka]] - [[שיחת משתמש:Ofer.ka|שיחה]] 19:31, 15 בפברואר 2017 (IST)
:::אני אנסה להבהיר את הבלבול שבמשפט שאמרת, "כאן הדגש הוא על משמעות הדבר ולא על משמעות המילה".
:::לצורך הדיון אני אשתמש במילה "הוראה" לציין "משמעות כקשר מייצג" ובמילה "מובן" לציין "הוראה של מילה מסויימת".
:::לפעמים [[הומונימיה|יש למילה אחת שני מובנים]], לדוגמה למילה "אח" שני מובנים – בואו נקרא למובן הראשון "[[אח (בן משפחה)|אח]]" = "brother" מובן מס׳ 1 – ולמובן השני "[[קמין|אח]]" = "fireplace" נקרא מובן מס׳ 2. אם "האח בוערת", זה נחמד, אבל אם "האח בוער", זה לא. במובן מס׳ 1 "אח" הוא זכר ובמובן מס׳ 2 "אח" היא נקבה.
:::בדומה לכך, גם למילה "משמעות" יש שני מובנים: "משמעות" ≆ "הוראה" (בואו נקרא לו מובן מס׳ 1) — ו"משמעות" ≆ "חשיבות או השפעה או הַשְׁלָכָות" (בואו נקרא לו מובן מס׳ 2), ושימו לב שגם כאן הדקדוק משתנה, הפעם לא במין הדקדוקי אלא בתכונה דקדוקית אחרת: היכולת לכמת (להגיד שמדובר בכמות גדולה או קטנה).
:::הוראה אי אפשר לכמת: או שיש הוראה או שאין. לצירוף האותיות "מים" יש הוראה – H₂O – ולצירוף האותיות "פץב" אין הוראה. אי אפשר להגיד שלצירוף האותיות "מים" יש הוראה רבה ואי אפשר להגיד שלצירוף האותיות "פץב" הוראה מועטת.
:::חשיבות, השפעה או הַשְׁלָכָות אפשר לכמת. אפשר להגיד: "אם נסיון הגירה של אנשים מכדור הארץ לפלנטה אחרת יצליח, אז לארוע תהיה חשיבות עצומה", וגם: "לארוע תהיה משמעות עצומה", ובשני המקרים אנחנו אומרים משהו כמו "לארוע תהיה השפעה עצומה" או "לארוע יהיו השלכות עצומות".
:::אם נרצה להשתמש במובן מס׳ 1 של המילה "משמעות", לא נוכל להגיד שלצירוף האותיות "מים" יש משמעות רבה או שלצירוף האותיות "פץב" משמעות מועטת: ברגע שאנחנו מכמתים את המשמעות, המילה מאבדת באופן אוטומטי את מובן מס׳ 1 שלה ומקבלת את מובן מס׳ 2, כלומר במקום להגיד שלצירוף האותיות "מים" יש הוראה רבה (מובן מס׳ 1) אנחנו טוענים שלצירוף האותיות "מים" יש חשיבות רבה (מובן מס׳ 2).
:::עכשיו נחזור לדוגמאות שלך.
:::אמרת ש"כאן הדגש הוא על משמעות הדבר ולא על משמעות המילה". אבל מובן מס׳ 1 ישים לא רק למילים אלא גם לדברים שהם לא מילים. לדוגמה אם נרצה לדבר על "השתחוותו של ראש ממשלת יפן". במובן מס׳ 1 אפשר להגיד: "משמעות ההשתחוות היתה הכרת תודה" (=הוראתה של ההשתחוות היא הכרת תודה), ומדובר במשמעות הדבר (ההשתחוות עצמה) ולא במשמעות המילה "השתחוות". במובן מס׳ 2 אפשר להגיד: "משמעות ההשתחוות של ראש ממשלת יפן היתה עצומה, כי היא יצרה תחושת אימון עמוקה ואיפשרה פיתוח קשרי מסחר פורים" (=חשיבותה של ההשתחוות היתה עצומה).
:::ההבדל הוא לא בין משמעות של דבר לבין משמעות של מילה, אלא בין שני המובנים של המילה "משמעות" (שני המובנים בשימוש לגבי דבר שהוא לא מילה: השתחוות).
:::בדומה לכך, מובן מס׳ 2 ישים גם למילים, ולא רק לדברים שהם לא מילים. למשל, במובן מס׳ 2 אפשר להגיד: "למים יש משמעות עצומה בתרבות" (="למים יש חשיבות עצומה בתרבות"), אבל גם אפשר להגיד: "למילה 'מים' משמעות רבה בשיר 'אודיסס' של [[חיים גורי]]: היא מופיעה שלוש פעמים ויוצרת רשת הקשרים עשירה" (=": "למילה 'מים' חשיבות רבה בשיר 'אודיסס'"), וזה אומר משהו אחר לגמרי על המילה "מים" מהשימוש במובן מס׳ 1 באמירה: משמעות המילה "מים" היא H₂O (הוראת המילה "מים" היא H₂O).
:::שוב, גם כאן: ההבדל הוא לא בין משמעות של דבר לבין משמעות של מילה, אלא בין שני המובנים של המילה "משמעות" (שני המובנים בשימוש לגבי מילה: "מים").
:::בדוגמה האחרונה שלך השימוש במילה "משמעות" הוא לא במובן מס׳ 2 – אין שם אמירה שלמצב של "להיות חופשי" היו השלכות או תוצאה של "לא לשלוט ולא להישלט" – אלא במובן מס׳ 1: האמירה היא שההוראה של הביטוי "להיות חופשי" שקולה להוראת הביטוי "לא לשלוט ולא להישלט". אבל כמובן שניתן להשתמש בהקשר דומה גם במובן מס׳ 2, לדוגמה: "הרגע שבו האומה תפסיק גם להישלט וגם לשלוט על אחרים יהיה אירוע בעל משמעות היסטורית: באותו הרגע תהיה זו לראשונה אומה חופשית באמת". כאן יש טענה לגבי השלכות של דבר, כלומר שימוש במובן מס׳ 2.
:::מובן מס׳ 2 מטופל במאמר [[משמעות (חשיבות)]], כפי שההפניה אליו מתארת: משמעות כחשיבות, השפעה, הַשְׁלָכָות או מטרה של דבר. [[משתמש:Dan_Pelleg|דן]] 01:11, 29 ביולי 2017 (IDT)
| |||