פתיחת התפריט הראשי

שינויים

תום לב

נוספו 69 בתים, לפני שנה
מ
תחולת העקרון: קישורים פנימיים
עקרון תום הלב הוא מושג משמעותי ביותר ב[[משפטים|משפט]] הישראלי, ופעמים רבות יש בו כדי לזכות אדם מחבות על פי המשפט הפרטי ולעתים אף ליצור חובות כלפי אדם הנפגע מהתנהגות שנעשתה שלא בתום לב.
 
חובת תום הלב מופיעה ב'''[[חוק החוזים (חלק כללי)]]''',{{הערה|חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, בסעיפים 12 ו-39}} ביחד עם הדרישה לדרך מקובלת. הדרישה לתום לב ולדרך מקובלת פורשה בפסיקה כדרישה אחת. סעיף 39 לחוק קובע כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב" ואילו סעיף 12(א) לחוק קובע כי "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".
 
אך תחולת העקרון משתרעת מעבר לדיני החוזים. סעיף 61(ב) לחוק החוזים מחיל את העקרון "גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה". בעקבות סעיף זה קבע השופט [[אהרון ברק]] כי תום הלב הוא "אחת מאותן דוקטרינות כלליות, החלות בכל תחומי המשפט, היא עקרון תום הלב. על פיה, כל בעל זכות (במובנה הרחב) צריך להפעיל את זכותו בתום לב. עקרון זה - אשר מקורו הפורמלי הוא בהוראות הסעיפים 39ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 - הוא עקרון "מלכותי"... הוא קובע אמת מידה אובייקטיבית של התנהגות ראויה במכלול היחסים הבינאישיים"{{הערה|1=ע"א 2643/97 '''גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ ואח'''', פ"ד נז(2) 385}}
עיקרון תום הלב הוטמע במפורש או במשתמע בחוקים רבים נוספים, גם מעבר לתחולתו על פי סעיף 61 (ב) לחוק החוזים -
 
* סעיפים 16 ו-11 לחוקל[[חוק המכר]] המתייחסים לאי-התאמה בממכר.
* סעיף 8 לחוקל[[חוק השכירות והשאילה]] המטיל חובת גילוי על המשכיר של אי התאמות במושכר ביחס לתיאור המושכר בחוזה
* סעיף 8 לחוקל[[חוק השליחות]] מחייב את השלוח לגלות את כל הידיעות הקשורות בשליחות
* סעיף 16 לחוקל[[חוק ניירות ערך]] המחייב גילוי בתשקיף ומפרט את כל הפעילויות העסקיות של החברה
* סעיף 2 לחוקל[[חוק מכר דירות]] המחייב את הקבלן לצרף מפרט ; ס' 8א לחוקל[[חוק המתווכים]] מחייב את המתווך לגלות ללקוח את כל הפרטים הקשורים לתיווך.
* סעיף 4 לחוקל[[חוק הגנת הצרכן]] מחייב לגלות לצרכן פגמים מהותיים.
 
===פרשנות העקרון===