החטיבה המזרחית (NHL) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין הסכמה
שורה 17:
ב-[[1981]], על מנת לחסוך בהוצאות הנסיעה לקבוצות וליצור יריבויות מסורתיות על בסיס קירבה גאוגרפית, חולקו מחדש החטיבות והבתים על בסיס גאוגרפי. חטיבת נסיך ויילס כיסתה את החלק המזרחי של היבשת. במסגרת החלוקה מחדש הועבר "בית נוריס" לחטיבת קלרנס קמפבל (כיום החטיבה המערבית), ואחד הבתים של חטיבת קלרנס קמפבל, "בית פטריק", הועבר לחטיבת נסיך ויילס.
 
ב-[[1993]] התמנה [[גארי בטמן]] ל[[נציב (ספורט)|נציב]] הליגה. אחת מפעולותיו הראשונות הייתה לשנות את שמן של החטיבות ושמם של הבתים המרכיבים אותן, כדי לפשט עבור אוהדי הענף את החלוקה הגאוגרפית. חטיבת נסיך ויילס הפכה לחטיבה המזרחית, והבתים בתוכה היו הבית האטלנטי, שכיסה את מרבית שטח החוף המזרחי של ארצות הברית, והבית הצפון-מזרחי שכלל את קבוצות צפון החוף המזרחי של ארצות הברית והחוףו[[החוף המזרחי (ארצות הברית)|החוף המזרחי]] של קנדה.
 
ב-[[1998]], בעקבות המשך התרחבות הליגה ותנועתה לכוון דרום ארצות הברית, נוסף לחטיבה בית שלישי - הבית הדרום-מזרחי, שכלל קבוצות מהמדינות הדרום-מזרחיות של ארצות הברית כגון [[פלורידה]], [[ג'ורג'יה]] ו[[צפון קרוליינה]]. מבנה זה החזיק מעמד עד החלוקה מחדש האחרונה של הליגה ב-[[2013]], בה נוצר המבנה הנוכחי שלה.