יתר לחץ דם ריאתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
Danit.Bayer (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''יתר לחץ דם ריאתי''' (ב[[אנגלית]]: '''Pulmonary hypertension''', ובראשי תיבות '''PH''' או PHT) הוא עליה ב[[לחץ דם|לחץ הדם]] ב[[עורק]]ים ה[[ריאה|ריאתיים]], ב[[וריד|ווריד]]ים הריאתיים או ב[[נים (כלי דם)|נימים]] שבריאה (כלומר: עליה בלחץ הדם בכלי הדם של הריאה).
 
עליה בלחץ הדם בכלי הדם של הריאה מביאה ל[[קוצר נשימה]], [[סחרחורת]], [[עילפון]] ותסמינים אחרים המוחמרים בשעת מאמץ. יתר לחץ דם ריאתי יכול להסתמן כ[[מחלה]] חמורה המתאפיינת בירידה חדה בסיבולת למאמץ גופני וב[[אי-ספיקת לב]]. מצב זה תואר לראשונה על ידי ד"ר [[ארנסט פון רומברג]] בשנת [[1891]]. הסיווג הקיים היום כולל חמישה סוגים: [[עורק]]י, [[וריד]]י, [[היפוקסיה|היפוקסי]], טרומבואמבולי ([[תסחיף|תסחיפי]]) ויתר לחץ דם ריאתי ממקור אחר.
 
== תסמינים קליניים ==
מאחר שה[[תסמין|תסמינים]] יכולים להתפתח בהדרגה במהלך השנים, מטופלים עלולים לדחות את מועד הופעתם לראשונה אצל ה[[רופא]]. סימנים נפוצים יהיו קוצר נשימה, עייפות, שיעול יבש וטורדני, [[אנגינה פקטוריס]], [[חוסר הכרה|התעלפויות]] (סינקופה), בצקת פריפרית (הצטברות נוזלים מסביב לקרסוליים ולכפות הרגליים), ולעתים רחוקות [[גניחת דם]].
 
יתר לחץ דם '''וורידיורידי''' ריאתי מציג תמונה קלינית שבה יש קוצר נשימה כאשר המטופל שוכב או ישן (orthopnea) להבדיל מיתר לחץ דם '''עורקי''' ריאתי אשר אינו מציג תמונה דומה.
 
== בדיקות מעבדה והדמיות ==
על מנת להעריך את החולה יש לבחון את ההיסטוריה המשפחתית, כדי לבדוק האם המחלה היא מחלה משפחתית. כמו כן נבדקת החשיפה ל[[תרופה|תרופות]] או [[סם|סמים]] כגון [[קוקאין]], [[מתאמפטמין]], [[אתנול|אלכוהול]], ו[[עישון]].
 
בבדיקה גופנית ניתן להתרשם מעליה בלחץ הוורידים הצווארים, ודופק נמוש באזור חדר ימין כעדות לעומס המופעל עליו. למרבית החולים יש עדות ב[[קולות הלב]] לקול לב רביעי, קול לב שני מודגש (סגירת המסתם הריאתי) ואוושה הנוצרת מ[[אי-ספיקת המסתם התלת-פסיגי]]. ניתן לבחון סימנים נוספים המאפיינים יתר לחץ דם ריאתי -, בצקת, [[התאלות]] של האצבעות, hepatojugular reflux (בדיקה המבוצעת לצורך הערכת תפקוד הוורידים הצוואריים, ואשר תוצאתה חיובית ביתר לחץ דם ריאתי) וכיחלון (בשלב מאוחר).
 
[[צילום חזה]] יכול להראות הדגשה של עורקים ריאתיים מרכזיים, ובאק"ג יש לעתים סטיית ציר ימנית וסימנים להיפרטרופיה של חדר ימין. בבדיקת [[אקו לב]] ניתן לראות עליה בגודל של חדר ימין ועליה ימנית, ירידה בגודל החדר השמאלי וממצאים נוספים. [[טומוגרפיה ממוחשבת|CT]] מבוצע בין היתר כדי להעריך מחלת ריאות קיימת כגון מחלת ריאות רסטריקטיבית.
 
בדיקות מעבדה מיוחדות שיש לבצע במקרים מסוימים (ראה- הגישה להערכה של יתר לחץ דם ריאתי ומקורו) כוללות בדיקה ל- HIV, antinuclear antibody וכן תפקודים של בלוטת התריס.
 
== דיאגנוזה ==
מאחר שיתר לחץ דם ריאתי יכול להתחלק לחמישה סוגים שונים, נעשים מבחנים כדי להבדיל בין יתר לחץ דם ריאתי עורקי מיתר לחץ דם וורידיורידי, היפוקסי, תסחיפי (טרומבואמבולי) או ממקור שונה. מבוצעת בדיקה פיזיקלית וכן נערכים מבחנים לתפקוד הריאות, בדיקות דם, [[אק"ג]], מדידת רמות גזים בדם וצילום חזה.
 
'''הגישה להערכה של יתר לחץ דם ריאתי ומקורו''', כוללת בראש ובראשונה ביצוע אקו-לב. במידה ובאקו לב נמצאה מחלה של הלב השמאלי, מחלות מסתמים שונות או מום מולד לבבי, המשך הבירור נעשה על ידי [[צנתור לבבי]].
במידה ואקו לב מציג תמונה של הרחבת החדר הימני, יש להעריך את מידת התפקוד הריאתי- אשר יכול לכלול מחלה חסימתית כרונית ריאתית- COPD, או תפקוד תקין/רסטריקטיבי של הריאות. במידה ותפקוד הריאות תקין/רסטריקטיבי בנוכחות עדות להרחבת החדר הימני, יש לערוך CT חזה ולבחון האם מדובר במחלת ריאות אינטרסטיציאלית, האם מדובר בפקיק דם (מחלה תרומבואמבולית) שהביא ליתר לחץ דם ריאתי, או האם יש עדות להגדלה של כלי דם ריאתיים. במידה ויש עדות להגדלת כלי דם ריאתיים, יש לקחת בדיקות הכוללות ספירת דם, נוגדנים ל- ANA, בדיקות לאיתור HIV, בדיקות לתפקוד בלוטת התריס ואנזימי כבד) לצורך איתור הגורם למחלה.
 
מדד קליני מקובל למעקב אחר חומרת המחלה הוא מבחן הליכה ל-6 דקות (six minutes walk test) המודד את המרחק שהנבדק מסוגל לעבור ב-6 דקות. הוכח כי ליציבות ושיפור במדד זה מתאם חיובי להישרדות גבוהה יותר.
 
מדידה מדויקת של מידת הלחץ הריאתי, תפוקת הלב ומדדים נוספים נעשית באמצעות צנתור לבבי - יתר לחץ דם עורקי ריאתי הוא מצב שבו לחץ הדם הממוצע העורקי עולה על 25 מ"מ כספית, ובנוסף לכך הלחץ הנמדד בנימי הריאה (PCWP) חייב להיות נמוך מ-15 מ"מ כספית, והתנגודת הריאתית הווסקולרית חייבת להיות גדולה מ-3 יחידות Wood.
 
== סיבות וסיווג ==
במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות לסווג יתר לחץ דם ריאתי בדרכים שונות (האם ראשוני או שניוני, האם עורקי, וורידיורידי או אחר), בשנת 2003 בוצעה הקלסיפיקציה המעודכנת האחרונה של [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) אשר סיווגה יתר לחץ ריאתי כדלקמן:
 
=== קבוצה 1: יתר לחץ דם ריאתי עורקי ===
* אידיופתי (מסיבה לא ידועה)
שורה 35 ⟵ 27:
* מקושר למחלות אחרות (מחלות קולגן כגון סקלרודרמה, מומים מולדים, יתר לחץ דם פורטלי, איידס, שימוש בתרופות, טוקסינים, או מחלות אחרות.
* מקושר למחלות וורידים או נימים.
=== קבוצה 2: יתר לחץ דם ריאתי וורידיורידי ===
* מחלה של העלייה או של החדר (בלב)
* מחלת מסתמים (כגון היצרות המסתם המיטרלי).
שורה 42 ⟵ 34:
* חשיפה כרונית לגובה רב
* אבנורמליות ריאתיות מתפתחות.
===קבוצה 4: CTEPH: יתר לחץ דם ריאתי כתוצאה ממאורעות תרומבוטיים כרוניים או מחלה תסחיפית טרומבואמבולי===
* [[תסחיף ריאתי]] בעורק הריאתי.
* תסחיף של חומר אחר מלבד קריש דם- כגון תאי גידול או פרזיטים.
{{הפניה לערך מורחב|CTEPH: יתר לחץ דם ריאתי טרומבואמבולי}}
=== קבוצה 5: שונות ===
 
שיטת הסיווג של WHO כאמור לעיל אינה כוללת מחלות כגון [[אנמיה חרמשית]] או HHV8 (הקשור בסרקומה קפוסי).
 
== פתוגנזה ==
יתר לחץ דם '''עורקי''' ריאתי מערב היצרות של כלי הדם בריאות, אשר גורמים ללב לפעום בקצב מהיר יותר כדי להזרים דם לריאות. בתהליך זה, המכונה פיברוזיס, הופכים כלי הדם לקשיחים יותר ועבים יותר. התהליך כשלעצמו מעלה את לחץ הדם בעורקים. מנגד, הלב הימני אשר עובד בעומס גדול, מתעבה וגדל כתוצאה מהעבודה המאומצת עד שמגיע לאי-ספיקה כתוצאה מחוסר היכולת לעבוד כנגד הלחץ העולה מצד עורקי הריאות. כאשר זרימת הדם לריאות כתוצאה מכך נחלשת, הריאות מספקות פחות דם לחדר השמאלי, וגם רמת החמצון של הדם הזורם לחדר השמאלי נמוכה יותר. התוצאה היא קושי הולך וגדל של הלב השמאלי לספק לגוף את החמצן לו הוא זקוק, במיוחד במצבי מאמץ. הממצאים הנמדדים הם עליה בלחץ הדם העורקי עם ערכים נורמלים של pulmonary capillary wedge pressure- PCWP.
ביתר לחץ דם '''וורידיורידי''' ריאתי אין היצרות או חסימה של דם לריאות, אלא הלב השמאלי כושל בהזרמת דם לגוף, וכתוצאה מכך יש הצטברות של דם (pooling of blood) אשר מביא ל[[בצקת ריאות]] ולתפליטים פלאורליים. הממצאים הנמדדים הם עליה בלחץ הדם העורקי ועליה גם ב- PCWP.
 
ביתר לחץ דם '''וורידי''' ריאתי אין היצרות או חסימה של דם לריאות, אלא הלב השמאלי כושל בהזרמת דם לגוף, וכתוצאה מכך יש הצטברות של דם (pooling of blood) אשר מביא ל[[בצקת ריאות]] ולתפליטים פלאורליים. הממצאים הנמדדים הם עליה בלחץ הדם העורקי ועליה גם ב- PCWP.
 
ביתר לחץ דם ריאתי הנובע ממצבים של מחסור בחמצן ([[היפוקסמיה]]), רמות החמצן הנמוכות מביאות ככל הנראה להיצרות והתכווצות של עורקי הריאה- והפתופיזיולוגיה דומה ליתר לחץ דם עורקי ריאתי.
 
ביתר לחץ דם ריאתי הנובע מתסחיף ריאתי, כלי הדם נחסמים על ידי קרישי דם (או תסחיפים ממקור אחר)- והפתופיזיולוגיה דומה ליתר לחץ דם עורקי ריאתי.
 
== אפידמיולוגיה ==
יתר לחץ דם ריאתי עורקי ממקור שאינו ידוע (אידיופתי- IPAH) נדיר מאד, בין 2-3 מקרים למליון איש, כאשר נשים מועדות לכך פי 3 יותר מאשר גברים. (אצל ילדים, יתר לחץ דם ריאתי קורה בשכיחות שווה אצל בנים ובנות). בכ-20% מן המקרים הסיבה גנטית וכוללת מוטציות בגנים שונים המביאים להיווצרות המחלה.
 
צורות אחרות של יתר לחץ דם ריאתי שכיחות יותר- ב[[סקלרודרמה]] השכיחות ליתר לחץ דם ריאתי מוערכת בכ 6-60% מכל החולים, במחלת פרקים שיגרונתית- כחמישית מהחולים, ב[[זאבת]]- עד 14% מהחולים, ובאנמיה חרמשית- בין 20% ל-40% מהחולים.
כדורי הרזיה כגון Fen-Phen הביאו לשכיחות של 25-50 למליוןלמיליון בשנה.
 
יתר לחץ דם '''וורידיורידי''' ריאתי הוא נפוץ יחסית, מאחר שהוא קורה אצל מרבית המטופלים בעלי אי-ספיקת לב.
כדורי הרזיה כגון Fen-Phen הביאו לשכיחות של 25-50 למליון בשנה.
 
יתר לחץ דם '''וורידי''' ריאתי הוא נפוץ יחסית, מאחר שהוא קורה אצל מרבית המטופלים בעלי אי-ספיקת לב.
 
מעל 4% מהמטופלים אשר סובלים מ[[תסחיף ריאתי]] מפתחים מחלה תסחיפית כרונית הכוללת יתר לחץ דם ריאתי.
 
לגבי חולי COPD- רק כאחוז אחד יפתחו יתר לחץ דם ריאתי.
 
== טיפול ==
הטיפול מתחלק בהתאם לסיבה עצמה:
* יתר לחץ דם ריאתי טרומבואמבולי (CTEPH - Chronic Thromboembolic Pulmonary Hypertension): במצב זה קריש דם חוסם או מצר את כלי הדם בריאות: [[ריוסיגואט]] (שם מסחרי '''אדמפס''') פועלת להרחבת עורקי הריאות (כלי הדם המקשרים בין הלב לריאות) באמצעות שפעול האנזים גואנילאט ציקלאז (sGC stimulators) המפעיל מנגנון המרחיב את עורקי הריאות ובכך מקל על הלב לשאוב דם דרך הריאות{{הערה|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Adempas-riociguat_patient_1455089956807.pdf עלון התרופה אדמפאס Riociguat]}}{{הערה|1=[[:en:Riociguat|ריוסיגואט בוויקיפדיה האנגלית]]}}. דבר זה מקל את קוצר הנשימה של החולים ומאפשר להם ללכת מרחק גדול יותר ולבצע פעולות גופניות.{{ש}}
 
* יתר לחץ דם ריאתי עורקי ראשוני, תורשתי או שניוני למחלות רקמות חיבור: ביתר לחץ דם ריאתי עורקי דפנות כלי הדם מתעבות וכלי הדם הופכים צרים. [[ריוסיגואט]] (שם מסחרי '''אדמפס''') מיועדת לטיפול במבוגרים המאובחנים עם יתר לחץ דם ריאתי עורקי (ראשוני, תורשתי או שניוני){{הערה|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Adempas-riociguat_patient_1455089956807.pdf מידע והתוויות, אדמפס (Riociguat), אגף הרוקחות במשרד הבריאות]]}}.{{ש}}
=== יתר לחץ דם ריאתי עורקי ===
* סיבה המקושרת למחלה אחרת כגון מחלות קולגן ([[סקלרודרמה]], [[תסמונת שיורגן]] ועוד, דלף מהמערכת הסיסטמית למערכת הריאתית (מחלות כגון [[VSD]] אך גם [[איידס]], [[ASD]], יתר לחץ דם פורטלי (כבדי). '''הטיפול''' במצבים אלו כולל ראשית הנחיה לחולים שלא להשתתף בפעילויות ספורט אשר עלולות להגדיל את יתר הלחץ העורקי. יש לתת טיפול ב[[קומדין]] היות שהוכח כי טיפול זה משפר את תוחלת החיים לכל החולים הללו. הטיפול במחלה עצמה כולל טיפול תרופתי שמטרתו להרחיב את העורקים הריאתיים ולהפחית את הסימפטומים. הטיפול אשר נחשב כ'''טיפול קו ראשון''' הוא מתן חוסמי תעלות סידן, אולם יש לתת טיפול בתרופות אלו '''רק במידה והמטופל הגיב למבחן הרחבת כלי דם ריאתיים תוך כדי צנתור'''. לרוב יהיה המינון גבוה יחסית (למשל, ניפדיפין במינון 240 מ"ג ליום). הטיפול יכול להניב תוצאות דרמטיות עד כדי הארכה של תוחלת החיים באופן משמעותי, אם כי מרבית החולים לא יגיבו לתרופות אלו לאורך זמן. במידה והמטופל לא הגיב למבחן הרחבת כלי דם ריאתיים קיימות מספר אופציות טיפוליות נוספות, ללא העדפה משמעותית ביניהן:
יתר לחץ דם ריאתי עורקי - Pulmonary arterial hypertension, מוגדר כעליה בלחץ הנמדד בעורקי הריאה, יחד עם לחץ תקין בעליה השמאלית הנמדדת על ידי - normal pulmonary capillary wedge pressure (pcwp) – (הערה: ה- PCWP מודד באופן בלתי ישיר את הלחץ הקיים בעליה השמאלית, ומכאן את מידת התפקוד של הלב השמאלי). בכל אופן, התהליך המוביל ליתר לחץ דם עורקי ריאתי כולל מספר פתולוגיות הקשורות יחדיו- יש פרוליפרציה (התרבות) של תאי שריר חלקים המרכיבים את מערכת הדם הריאתית, יחד עם עליה בקרישתיות וכן התכווצות של כלי דם ריאתיים. הסיבות לכך יכולות להתחלק לשתי סיבות עיקריות-
 
* סיבה אידיופתית- כלומר לא ידועה- יכולה להיות משפחתית או ספוראדית, כתוצאה מחשיפה לתרופות או טוקסינים וכדומה. כפי שצוין, זהו מצב נדיר יחסית, כשני מקרים פר מליון איש בשנה, ויותר אצל נשים. לרוב המחלה מתגלה בעשור הרביעי או החמישי אם כי יכולה להסתמן בכל הגילאים. מתוך כלל המקרים האידיופתיים, כ- 20% הם משפחתיים ומאופיינים בדפוס הורשה דומיננטי, כאשר במרבית המקרים נמצאת מוטציה ב- bone morphogenetic protein receptor (BMPR II). לרוב המחלה מאובחנת בשלב יחסית מאוחר, כשהשרידות מבחינת תוחלת חיים ממוצעת לאחר האבחנה עומדת על 2-3 שנים.
 
* סיבה המקושרת למחלה אחרת כגון מחלות קולגן ([[סקלרודרמה]], [[תסמונת שיורגן]] ועוד, דלף מהמערכת הסיסטמית למערכת הריאתית (מחלות כגון [[VSD]] אך גם [[איידס]], [[ASD]], יתר לחץ דם פורטלי (כבדי)).
 
'''הטיפול''' במצבים אלו כולל ראשית הנחיה לחולים שלא להשתתף בפעילויות ספורט אשר עלולות להגדיל את יתר הלחץ העורקי. יש לתת טיפול ב[[קומדין]] היות שהוכח כי טיפול זה משפר את תוחלת החיים לכל החולים הללו. הטיפול במחלה עצמה כולל טיפול תרופתי שמטרתו להרחיב את העורקים הריאתיים ולהפחית את הסימפטומים.
 
הטיפול אשר נחשב כ'''טיפול קו ראשון''' הוא מתן חוסמי תעלות סידן, אולם יש לתת טיפול בתרופות אלו '''רק במידה והמטופל הגיב למבחן הרחבת כלי דם ריאתיים תוך כדי צנתור'''. לרוב יהיה המינון גבוה יחסית (למשל, ניפדיפין במינון 240 מ"ג ליום). הטיפול יכול להניב תוצאות דרמטיות עד כדי הארכה של תוחלת החיים באופן משמעותי, אם כי מרבית החולים לא יגיבו לתרופות אלו לאורך זמן.
 
במידה והמטופל לא הגיב למבחן הרחבת כלי דם ריאתיים קיימות מספר אופציות טיפוליות נוספות, ללא העדפה משמעותית ביניהן:
 
* אנטוגניסטים לרצפטור אנדותלין- '''bosentan''' ו- '''ambrisentan''' הן תרופות מאושרות לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי עורקי. הטיפול מתחיל במינון מסוים ועולה בהדרגה, תופעות הלוואי כוללות בין היתר עליה באנזימי כבד ולכן יש לקחת תפקודי כבד כל חודש.
* מעכבי Phosphodiesterase-5- תרופות כגון '''sildanefil''' ו- '''tadalafil''' הן תרופות הפועלות להרחבת כלי דם ריאתיים. אין לקחת יחד איתן תרופות מסוג ניטראטים. תופעת לוואי היא כאב ראש.
 
* פרוסטציקלינים: טיפול בפרוסטציקלינים הראה את היעילות הגבוהה ביותר בטיפול ביתר לחץ דם ריאתי. בקבוצה זו שלוש תרופות: '''Iloprost''' הניתן בשאיפה, '''Epoprostanol''' הניתן בהזרקה לווריד ראשי ו '''Treprostinil''' הניתן בהזרקה לווריד ראשי או בזריקה תת-עורית. הבעיות העיקריות ב[[תרופות]] הניתנות לווריד מרכזי הן סיכון מוגבר לזיהומים המחייב השגחה על החולה , הפסקה פתאומית של הטיפול יכולה להוביל לאפקט ריבאונד ולעליה בלחץ הריאתי. מתן טיפול בזריקה תת-עורית עלול לגרום לזיהומים או לכאבים באזור ההזרקה.
* מעכבי Phosphodiesterase-5- תרופות כגון '''sildanefil''' ו- '''tadalafil''' הן תרופות הפועלות להרחבת כלי דם ריאתיים. אין לקחת יחד איתן תרופות מסוג ניטראטים. תופעת לוואי היא כאב ראש.
* יתר לחץ דם ריאתי וורידיורידי - Pulmonary venous hypertension, מוגדר כעליה בלחץ הנמדד בעורקי הריאה, יחד עם עליה בלחץ בעליה השמאלית הנמדדת על ידי - normal pulmonary capillary wedge pressure (pcwp) . במקרים אלו, יש עליה בתנגודת של כלי דם וורידייםורידיים, לרוב כתוצאה מאי-ספיקה דיאסטולית של הלב השמאלי, מחלות המשפיעות על המסתם המיטרלי או האאורטלי ובמקרים נדירים יותר מחלות חסימתיות של כלי הדם הוורידיים הריאתיים או מחלות לב נדירות יחסית. חשוב מאד להבחין בין יתר לחץ ריאתי וורידיורידי מול יתר לחץ ריאתי '''עורקי''' כפי שהוסבר לעיל, היות שטיפול המיטיב אצל חולים עם יתר לחץ עורקי עלול להחמיר את מצבם של חולים עם יתר לחץ וורידיורידי. '''הטיפול''' תלוי בבעיה הקיימת - כך למשל, אם יתר הלחץ הוורידי נובע כתוצאה מכשל של החדר השמאלי, יש להפחית את הלחץ הפועל על חדר שמאל בסוף הדיאסטולה. במידה והבעיה נובעת ממחלה של המסתם המיטרלי (בין אם מדובר ב[[היצרות המסתם המיטרלי]] או [[אי-ספיקת המסתם הצניפי]]) יש לשקול טיפול ניתוחי או בצנתור לתיקון המסתם. במידה והבעיה אשר הביאה ליתר הלחץ הוורידי קשורה * ל- Pulmonary Venoocclusive Disease (מחלה נדירה יחסית המאופיינת בהתרבות של שכבת האינטימה של הוורידים)- לא נמצא טיפול יעיל עד כה.
 
* יתר לחץ ריאתי כתוצאה מתגובה למחלה ריאתית המלווה בהיפוקסמיה, לרוב אינו מביא לעליה שהיא מעבר ל-50 מ"מ כספית בעורקי הריאה, ויכול לנבוע ממצבים כגון מחלת ריאות חסימתית כרונית או מחלת ריאות אינטרסטיציאלית כאשר לרוב הטיפול הוא באמצעות חמצן.
* פרוסטציקלינים: טיפול בפרוסטציקלינים הראה את היעילות הגבוהה ביותר בטיפול ביתר לחץ דם ריאתי. בקבוצה זו שלוש תרופות: '''Iloprost''' הניתן בשאיפה, '''Epoprostanol''' הניתן בהזרקה לווריד ראשי ו '''Treprostinil''' הניתן בהזרקה לווריד ראשי או בזריקה תת-עורית. הבעיות העיקריות ב[[תרופות]] הניתנות לווריד מרכזי הן סיכון מוגבר לזיהומים המחייב השגחה על החולה ,הפסקה פתאומית של הטיפול יכולה להוביל לאפקט ריבאונד ולעליה בלחץ הריאתי. מתן טיפול בזריקה תת-עורית עלול לגרום לזיהומים או לכאבים באזור ההזרקה.
* יתר לחץ ריאתי (תרומבוטי כרוני): במצבים אלו לעתים ניתן לטפל באמצעות ניתוח להסרת קריש הדם בריאה, במידה והוא נגיש מבחינה ניתוחית. ניתוח זה קרוי pulmonary thromboendarecterectomy או בראשי תיבות- PTE: בניתוח זה מוסר באופן כירורגי הקריש אשר גרם לחסימה, יחד עם חלק מהמעטפת של כלי הדם עצמו- זהו ניתוח מורכב אשר מבוצע רק במרכזים רפואיים מסוימים בעולם, עדויות מניתוחים אלו הצביעו על שיפור משמעותי אצל חולים שעברו ניתוח זה. יש לתת טיפול בנוגדי קרישה לכל החיים, אולם אין לתת טיפול תרומבוליטי (המסת הקריש) היות שטיפול זה לא פותר את הבעיה במצבים כרוניים אלא רק חושף את החולה לסכנת דימום פוטנציאלי.
 
=== יתר לחץ ריאתי וורידי ===
יתר לחץ דם ריאתי וורידי - Pulmonary venous hypertension, מוגדר כעליה בלחץ הנמדד בעורקי הריאה, יחד עם עליה בלחץ בעליה השמאלית הנמדדת על ידי - normal pulmonary capillary wedge pressure (pcwp) . במקרים אלו, יש עליה בתנגודת של כלי דם וורידיים, לרוב כתוצאה מאי-ספיקה דיאסטולית של הלב השמאלי, מחלות המשפיעות על המסתם המיטרלי או האאורטלי ובמקרים נדירים יותר מחלות חסימתיות של כלי הדם הוורידיים הריאתיים או מחלות לב נדירות יחסית. חשוב מאד להבחין בין יתר לחץ ריאתי וורידי מול יתר לחץ ריאתי '''עורקי''' כפי שהוסבר לעיל, היות שטיפול המיטיב אצל חולים עם יתר לחץ עורקי עלול להחמיר את מצבם של חולים עם יתר לחץ וורידי.
 
'''הטיפול''' תלוי בבעיה הקיימת- כך למשל, אם יתר הלחץ הוורידי נובע כתוצאה מכשל של החדר השמאלי, יש להפחית את הלחץ הפועל על חדר שמאל בסוף הדיאסטולה. במידה והבעיה נובעת ממחלה של המסתם המיטרלי (בין אם מדובר ב[[היצרות המסתם המיטרלי]] או [[אי-ספיקת המסתם הצניפי]]) יש לשקול טיפול ניתוחי או בצנתור לתיקון המסתם. במידה והבעיה אשר הביאה ליתר הלחץ הוורידי קשורה ל- Pulmonary Venoocclusive Disease (מחלה נדירה יחסית המאופיינת בהתרבות של שכבת האינטימה של הוורידים)- לא נמצא טיפול יעיל עד כה.
 
=== יתר לחץ ריאתי והיפוקסמיה ===
יתר לחץ ריאתי כתוצאה מתגובה למחלה ריאתית המלווה בהיפוקסמיה, לרוב אינו מביא לעליה שהיא מעבר ל-50 מ"מ כספית בעורקי הריאה, ויכול לנבוע ממצבים כגון מחלת ריאות חסימתית כרונית או מחלת ריאות אינטרסטיציאלית כאשר לרוב הטיפול הוא באמצעות חמצן.
 
=== יתר לחץ ריאתי (תרומבוטי כרוני) ===
במצבים אלו לעתים ניתן לטפל באמצעות ניתוח להסרת קריש הדם בריאה, במידה והוא נגיש מבחינה ניתוחית. ניתוח זה קרוי pulmonary thromboendarecterectomy או בראשי תיבות- PTE: בניתוח זה מוסר באופן כירורגי הקריש אשר גרם לחסימה, יחד עם חלק מהמעטפת של כלי הדם עצמו- זהו ניתוח מורכב אשר מבוצע רק במרכזים רפואיים מסוימים בעולם, עדויות מניתוחים אלו הצביעו על שיפור משמעותי אצל חולים שעברו ניתוח זה. יש לתת טיפול בנוגדי קרישה לכל החיים, אולם אין לתת טיפול תרומבוליטי (המסת הקריש) היות שטיפול זה לא פותר את הבעיה במצבים כרוניים אלא רק חושף את החולה לסכנת דימום פוטנציאלי.
 
== פרוגנוזה ==
בעבר, לאור נתונים מ-1980 (NIH IPAH registry) שיעור ההישרדות החציוני אצל מטופלים שלא טופלו, החל ממועד גילוי המחלה, עמד על 2-3 שנים, כאשר סיבת המוות העיקרית הייתה אי-ספיקה ימנית של הלב. כיום, לאור שיפור בתרופות הניתנות, במעקב ובניטור של החולה ובדיאגנוזה מוקדמת יותר, הפרוגנוזה משופרת יותר.