הונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תחת שלטון אטילה ההוני: תיקנתי דקדוק תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
מ ←תחת שלטון אטילה ההוני: תיקון טעות הקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
||
שורה 147:
אטילה המשיך לשלוח שגרירים לחצרות הקיסרים הרומאים, כאשר המשלחת האחרונה הגיעה לחצרות כאשר הצבא ההוני היה בדרכו לגאליה והעבירה את המסר "אטילה אדוני ושליטכם מצווה עליכם להכין עבורו את ארמונכם". מטרת אטילה בשיגור המשלחות השונות, המסרים הסותרים והאיומים הייתה הטעיית הרומאים בנוגע למהלכיו. על מנת לקדם את פני ההתקפה ההונית על גאליה ועל פי המלצת אאטיוס, חתם הקיסר ולנטיניאנוס השלישי על הסכם עם [[תיאודוריד הראשון]] מלך ה[[ויזיגוטים]]. בהסכם זה הכירו הרומאים בקיומה של המדינה הגותית, והגותים הוזמנו להשתתף בלחימה לצידם של הרומאים כבני ברית שווים.
ההונים הכו בגאליה במהירות אופיינית. העיר [[מץ]] שבצפון מזרח [[צרפת]] נהרסה ואחריה [[ריימס]], שנשרפה
ביוני 451 הצבא ההוני הגיע לעיר [[אורליאן]], שם נתקל במערך הגנה שנבנה על ידי הרומאים ובני בריתם הגותים. ההונים נסוגו לכוון מזרח, כאשר הצבא הרומאי בעקבותם עד ששני הצבאות עמדו זה מול זה. הקרב הידוע בשם [[הקרב במישורים הקטאלונים]] נערך ככל הנראה בסמוך לעיר [[שאלון-אן-שמפאן]] בצפון מזרח [[צרפת]]. בתום יום הקרב העקוב מדם, נסוג אטילה משדה הקרב ואיתו לוחמיו המוכים. הרומאים והגותים לא ניסו לנצל את הנסיגה ההונית ולהכריע את הקרב, והצדדים נסוגו לעמדות מבוצרות מבלי שהקרב הגיע לידי הכרעה. לאחר יום של ציפיה, הגותים, שמלכם נהרג ועתה הונהגו על ידי אחד מבניו, יצאו משדה המערכה לכוון מרכז השלטון הגותי. על פי המקורות הרומאיים, אאטיוס הוא שיעץ למנהיג הגותי הצעיר כי עליו להבטיח את מעמדו בקרב אחיו. זמן מה לאחר מכן נסוגו הרומאים.
שורה 157:
[[קובץ:Alessandro Algardi Meeting of Leo I and Attila 01.jpg|250px|ממוזער|תבליט המתאר את הפגישה של ליאו הראשון ואטילה ב[[בזיליקת פטרוס הקדוש]] שברומא]]
כחצי שנה לאחר הקרב במישורים הקטאלונים, בסוף שנת 451, נשלח אפולוניוס (Apollonius), המגיסטר מיליטיום של האימפריה הביזנטית, אל חצרו של אטילה עם מתנות מהקיסר מרקיאנוס, על מנת לפתוח במשא ומתן. אטילה סירב לפגוש בו מאחר שלא הביא איתו את תשלום המסים שדרש. מאידך, הורו ההונים לנציג הביזנטי להשאיר איתם את המתנות היקרות מהקיסר ולחזור לקונסטנטינופול בידיים ריקות, סימן ליחסים שהדרדרו בין ההונים לביזנטים. הקיסר מרקיאנוס מצידו, החליט לעצור את התשלומים להונים והחליט ליזום מהלכים צבאיים מוגבלים לאורך הדנובה, ככל הנראה תחת הרגשת הביטחון שהעניק הניצחון הרומאי בקרב בגאליה והאבידות שנגרמו להונים.
שורה 164:
בצעד ראשון הטיל אטילה מצור על העיר [[אקוויליה]], השוכנת במרחק 10 ק"מ מחוף [[הים האדריאטי]]. העיר נפלה לידי ההונים ונהרסה עד היסוד לאחר מצור ממושך ולחימה ארוכה ואכזרית, שהעמידה את שני הצדדים במבחן והאטה את מהלך ההתקפה ההונית כולה. ההונים המשיכו לאורך עמק [[נהר הפו]] והרסו את [[פאביה]] ולאחר מכן את [[מילאנו]]. לכל אורך ההתקפה ההונית, הצבא הרומאי נסוג לאטו מערבה והקיסר נותר ברומא, טקטיקה של התשה שנוסתה על ידי הרומאים בהצלחה לאורך השנים, החל מהעימותים שלאחר [[קרב קאנאי]] בשנת [[216 לפנה"ס]].
בסוף הקיץ של 452, הצבא ההוני
[[קובץ:Morte di Attila, Ferenc Paczka.jpg|ממוזער|מותו של אטילה, ציור דרמטי מהמאה ה-19 של צייר הונגרי]]
בתחילת שנת [[453]] החליט אטילה, שמספר נשותיו לא ידוע, לשאת אישה נוספת. ידוע כי שמה של כלתו החדשה היה אילדיקו וכי הייתה ידועה ביופיה. לאחר החתונה, חגג אטילה עד לשעות הלילה המאוחרות ולמחרת בבוקר התגלה מת במיטתו, כשכלתו הצעירה בוכה בהיסטריה על גופתו. בגופתו לא היו כל סימני אלימות. על פי כתבי ההיסטוריונים הרומאיים, אטילה נרדם בשנת-שיכורים ונחנק בשנתו מדימום שנקווה מאפו אל הגרון. יש המאשימים את אילדיקו ברצח. הנזיר ההיסטוריון יורדנס מציין כי ייתכן שהשתייה לשכרה הביאה את סופו של איש הצבא המפורסם. בהגיע החדשות לקונסטינופול, היה הקיסר הביזנטי מרקיאנוס שווה-נפש וטען כי ראה בחדרו מלאך שהושיט לו את קשתו השבורה של אטילה, וימים ספורים אחר כך למד כי אויבו מת. ההיסטוריונים הרומאיים לא ציינו מה הייתה תגובתו של ולנטיניאנוס השלישי.
|