עמדות כדורגל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←שוער: ניסוח |
|||
שורה 8:
==שוער==
{{הפניה לערך מורחב|שוער}}
מכל העמדות הקיימות, עמדת ה[[שוער]] מחייבת את ההתמחות וההתמקצעות הרבה ביותר. תפקידו הגנתי גרידא: להגן על שער קבוצתו מפני ספיגה, וכדי לעשות זאת הוא הכדורגלן היחיד הרשאי לשחק בכדור בידו (בתוך רחבת ה-16). כדי שיוכלו להבדיל בקלות בינו לבין שחקני השדה, שאינם רשאים לגעת בכדור בידיהם, מדיו שונים ממדי קבוצתו. בנוסף יש לשוער [[כפפה|כפפות]] מיוחדות, כדי שתהיה לו אחיזה טובה יותר בכדור, וגם כדי לרפד את ידיו, ועל ידי כך להגן עליהם מהכדורים שלעתים באים במהירויות גבוהות. המשמעת הנדרשת מהשוער היא כה גבוהה, עד כמעט ולא נשמע בתולדות הכדורגל על שוער המשחק בתפקיד אחר. במקרים מסוימים, כמו למשל במצב של פיגור בזמן פציעות, השוער עשוי לעזוב את שערו ולהתקדם לכיוון רחבת ה-16 כדי לשמש
שוערי הכדורגל המודרני גבוהים למדי, חסונים ובעלי ניתור טוב (קמפוס הוא חריג ראוי לציון). השוער נדרש ליכולת אווירית טובה, לגמישות ולאומץ. בנוסף, יכולת תגובה מהירה, [[תפיסה מרחבית]] ויכולת קבלת החלטות בלחץ הן מדדים לפיהם נקבע טיבו של שוער. השוער נדרש לכישורים מנטליים רבים בנוסף ליכולת אתלטית: [[חוסן נפשי]] (לעמוד בלחץ הרב שהתפקיד דורש), מנהיגות, יכולת קבלת החלטות בתנאי לחץ, תגובה מהירה, ביטחון עצמי ו[[ניסיון]]. כיוון ששליטה בכדור, תיקול, מסירות, ריצה וכושר סיבולת אינם נדרשים בדרך כלל משוער, הם מסוגלים לשחק עד גיל מבוגר מאוד. וכך, בעוד שרוב שחקני השדה פורשים מהמשחק לאחר גיל 35, שוערים רבים ממשיכים לשחק גם בשנות הארבעים לחייהם. יצוין, עם זאת, כי נוכח השינוי שהוחל לפני מספר שנים, לפיו אסור לשוער לקלוט מסירה של שחקן מקבוצתו בידיו, שוערים רבים מתאמנים כיום גם על שליטה רגלית בכדור.
|