פוליטיקה של ארצות הברית – הבדלי גרסאות

[[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]] מונה 435 חברים בעלי זכות הצבעה, שנבחרים בבחירות ישירות לתקופה של שנתיים וכל אחד מהם מייצג באופן בלבדי מחוז בחירה מסוים באחת מ[[מדינות ארצות הברית]]. מספר הנציגים של כל מדינה נקבע באופן יחסי למספר תושבי המדינה, ומתעדכן אחת לעשר שנים. בנוסף, ל[[מחוז קולומביה]], [[פוארטו ריקו]], [[סמואה האמריקנית]], [[גואם]] ו[[איי הבתולה של ארצות הברית|איי הבתולה]] יש בבית הנבחרים נציגים חסרי זכות הצבעה. [[הסנאט של ארצות הברית|הסנאט]] מורכב מנציגי [[מדינות ארצות הברית|50 המדינות]] שמרכיבות את ארצות הברית, שלכל אחת מהן, קטנה כגדולה, ישנו ייצוג זהה של שני סנאטורים לכל מדינה. סנאטור אמריקני נבחר לתקופה של שש שנים וכל שנתיים מתקיימות בחירות עבור כשליש ממושבי הסנאט. מאז תחילת המאה העשרים וקבלת [[התיקון ה-17 לחוקת ארצות הברית|התיקון ה-17]] גם חברי הסנאט נבחרים בבחירות ישירות על ידי כל אזרחי המדינה אותה הם מייצגים.

הסמכות הראשית שמוענקת לקונגרס, היא סמכות החקיקה, והיא מוקנית באופן שווה לשני בתי הקונגרס, למעט בענייני מסים, בהם החקיקה חייבת להתחיל בבית הנבחרים. סמכות חשובה, שאינה מופיעה במפורש בחוקה, היא הסמכות לקיום שימועים בוועדות וזימון עדים. הקונגרס משתמש בסמכות זו גם על מנת לקבל מידע לצורך תהליך החקיקה אך גם לשם פיקוח על הממשל. היכולת של הקונגרס לחייב עדים להתייצב בפני וועדותיו ולהעיד בשבועה, ולהעניש על זילות הקונגרס במקרה של סירוב לעדות ועל עדות שקר, הפכה את השימועים לאחד הכלים החשובים של עבודת הקונגרס. לקונגרס יש את הסמכות להדיח בעלי תפקידים ברשות המבצעת והשופטת, כולל את [[נשיא ארצות הברית]] בהליך של [[הליך הדחה בארצות הברית|הדחה]]. בהליך זה יש חלוקת סמכויות בין שני בתי הקונגרס: ההליך מתחיל בבית הנבחרים שמחליט ברוב רגיל האם לפתוח ב"משפט הדחה", ואם ההצעה מתקבלת המשפט נדון בפני הסנאט שם יש צורך ברוב מיוחד של שני שלישים על מנת להרשיע את בעל התפקיד ולהדיח אותו מתפקידו. שתי סמכויות נוספות שנתונות בידי הסנאט באופן בלבדי היא הסמכות לאשר מינויים של הנשיא לתפקידים בממשל ובבתי המשפט הפדרלי, והסמכות לאשרר חוזים בינלאומיים ברוב מיוחס של שני שלישים.

הישות הפדרלית, שנוצרה על ידי החוקה, היא המאפיין הבולט של המערכת הממשלתית האמריקנית. למרות זאת, כל אדם מחוץ לעיר הבירה, וושינגטון, נתון ללפחות שלוששלושה גופי שלטון: הממשלה הפדרלית, המדינה, ו/או שלטון מקומי, בדרך כלל של מחוז. בתוך ישות מאוגדת, כמו עיר, האדם נתון גם לשלטון המקומי וייתכן גם למחוז. לכל רמה יש את השיטה הפוליטית שלה (הכפופה למעצורים ברמות גבוהות יותר).

מאז הקמתה, ידעו '''יחסי החוץ''' של [[ארצות הברית]] עליות ומורדות - ביחסיה עם שכנותיה, עם המעצמות, עם שאר מדינות העולם ועם הגופים הבינלאומיים. בשנותיה הראשונות, היא נחשבה למדינה ממוצעת ומטה, ולא הרבתה להתערב בענייני העולם, כל עוד הדברים לא נגעו לה במישרין, אך לאורך הזמן [[ארצות הברית]] עלתה כמעצמה (כיום היא נחשבת ל[[מעצמת-על|מעצמת העל]] היחידה בעולם), והגבירה את ממדי התערבותה בעולם.