הטעמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ב־IPA: תיקון שגיאת תעתיק
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2:
 
בשפות שבהן יש מילים ארוכות, תיתכן הדגשה של מספר הברות כך שהברה אחת תוטעם בהטעמה ראשית והברות נוספות תוטעמנה בטעם משני. בין שתי הברות מוטעמות (בטעם ראשי או משני) חוצצת תמיד הברה לא-מוטעמת אחת לפחות.
 
אפשר לקרוא לכושים רפאל
 
מיקום הטעם במילה עשוי להיות ההבדל היחיד בין שתי מילים שונות במשמעותן. כך לדוגמה בעברית הטעם הוא היוצר הבדל בין המילה בו'''קר''' (רועה בקר) בה נמצא הטעם בהברה האחרונה: מלרע, לבין המילה '''בו'''קר (השעות הראשונות של היום) בה נמצא הטעם בהברה הראשונה: מלעיל. יש [[שפה|שפות]] שבהן ניתן לחזות במדויק את מיקום הטעם בעוד שבשפות אחרות מיקום הטעם הוא שרירותי. בשפות מסוימות יש הבחנה בין סוגים שונים של הברות מוטעמות המכונות גם טונים, במקרים כאלו סוג ההטעמה משפיע גם על משמעות המילה.
 
להטעמה מקום חשוב בשירה ולפיה נקבע ה[[משקל (שירה)|משקל]]. בשירה, המשלימה להטעמה היא ה'''השפלה''': בהברה שאין הטעמה יש השפלה.
 
 
==ב־IPA==