גזרות אדריאנוס – הבדלי גרסאות

על פי החוקר [[משה דוד הר]] מטרת הגזרות הייתה דתית, וכי הן נועדו על מנת לחסל את היהדות, לאחר ניסיונות שלא צלחו לקרב את היהודים{{הערה|משה דוד הר, "גזרות השמד וקידוש השם בימי הדריינוס", בתוך: '''מרד בר-כוכבא''', מקראה (עורכת: רבקה ניר), [[האוניברסיטה הפתוחה]], ספטמבר 2009, עמ' 503.}}. הר מביא מקור תלמודי (תלמוד בבלי, [[s:תענית יח א|תענית יח א]]) שבו מסופר על הפגנה כנגד שלטון רומי במחאה על הגזרות. טענותיהם של המפגינים מכוונות נגד רוח התקופה. לאחר עלייתו של הקיסר [[נרווה]] בשנת [[96]] כבשה עמדה קוסמופוליטית את השקפתו של הציבור ברומא, המפגינים (היהודים) שהשמיעו טיעון בדבר אחוות כל בני המין האנושי, התאימו את דבריהם לרוח תקופה זו ולהשקפה הרווחת ברומא. מדוע אם כן, מעלה הר את השאלה, מדוע נגזרו גזרות השמד במהלך תקופה קוסמופוליטית, של אחוות המין האנושי?

 

 

ההשקפה ברומא השתנתה כאמור, אחרי שנת 96 לספירה, גם בהשקפה הדתית, האמונה באלילים נחלשה ולעומתה נתפס הקיסר כאל. [[פילוסופיה|הפילוסופים]] היללו את הקיסר כאל, המסמל כוח והמלכד את האימפריה כולה מבחינה מדינית ורוחנית ומכיוון שכך נעשה הפולחן לקיסר-האל מבחן עליון לנאמנות האזרח למדינה, בעל חשיבות מדינית מכרעת{{הערה|משה דוד הר, "גזרות השמד וקידוש השם בימי הדריינוס", בתוך: '''מרד בר-כוכבא''', מקראה (עורכת: רבקה ניר), [[האוניברסיטה הפתוחה]], ספטמבר 2009, עמ' 506}}. היהודים שוחררו תחילה מפולחן זה, אך בתקופה בה הייתה תנופת התגיירות רבה מאוד בכל רחבי האימפריה, גם הגרים סירבו ליטול חלק בפולחן ונתפסו כבוגדים בעיני הרומאים והיוו איום. אדריאנוס ניסה להכיר את כל הפרובינציות ואוכלוסייהן, ומתוך כך ניסה בתחילת שלטונו להכיר ולקרב גם את היהודים, על אף שהיהדות נתפסה בעיניו כשלילית. ניסיונו זה לא הצליח ותגובתו הייתה הכבדה על היהודים עם ביטול הפטור שניתן ליהודים בעניין המילה. הגזרות שנגזרו על היהודים, באו עם ניצחונם של הרומאים במרד בר-כוכבא, העונש לעובר על הגזרות היה מיתה משונה. אין מקור אחד ויחיד המפרט את כל הגזרות אלא מספר מקורות בספרות חז"ל.