מוגבלות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 83:
בשפות שונות ישנם מושגים וניסוחים הקשורים במוצא, דת, נטייה מינית, לקות וכיוצא זה, שאנשים רבים סוברים שהם מעליבים ושהשימוש בהם מיותר. מקורם של חלק מהמושגים האלה הוא מהעגה וחלק אחר עשוי להיחשב כחלק מהשפה התקנית.
 
מאז שנות השישים החלה להתפשט בעולם תפיסה הקשורה בהימנעות ממושגים וניסוחים מעליבים, שמקורה מארצות הברית, והיא קרויה [[תקינות פוליטית]]. על פי תפיסה זו, על אנשים להשתדל ולהימנע משימוש בביטויים ומניסוחים שעשויים להעליב מישהו, גם אם הם לא היו מודעים קודם לכן שביטויים וניסוחים אלה מעליבים. להקפדה על כללי הפוליטקלי קורקט מסובכת יותר מהימנעות אך ורק מהתבטאות שברור מאוד שהיא מעליבה, משום שלא כל אדם נעלב מאותם ביטויים ומשום שהימנעות מביטויים וניסוחים רבים שאדם רגיל אליהם מסרבלת את פשטות ובהירות הביטוי. מה גם שהימנעות מהגיית מושג שמישהו רגיל לתאר בו את עצמו עשויה לרמוז לו שיש לו צורך להתבייש בעצמו. לדוגמה, שימוש במושגים "{{פירושון|מונגולואיד}}" ו"[[גמדות|גמד]]" נחשב לא רצוי לפי תפיסה זו. הביטוי "מונגולואיד" אומר שאדם לוקה בתסמונת שגורמת לו, כביכול, להיראות כמו בן העם ה[[מונגולים|מונגולי]]. הנאמנים לתפיסת הפוליטקלי קורקט יעדיפו את הביטוי "אדם עם [[תסמונת דאון]]", שמשמעותו נייטרלית אך הוא מאלץ את המשתמש בו לשלב [[פסוקית]] במשפט במקום מילה בודדת. הביטוי "גמד" עמוס משמעויות תרבותיות ויש לו השלכות מגוונות. החלפתו ב-"אדם נמוך קומה" אולי מעליבה פחות אך היא מסרבלת את המשפט בו היא מופיעה.
 
לדוגמה, שימוש במושגים "{{פירושון|מונגולואיד}}" ו-"[[גמדות|גמד]]" נחשב לא רצוי לפי תפיסה זו. הביטוי "מונגולואיד" אומר שאדם לוקה בתסמונת שגורמת לו, כביכול, להיראות כמו בן העם ה[[מונגולים|מונגולי]]. הנאמנים לתפיסת הפוליטקלי קורקט יעדיפו את הביטוי "אדם עם [[תסמונת דאון]]", שמשמעותו נייטרלית אך הוא מאלץ את המשתמש בו לשלב [[פסוקית]] במשפט במקום מילה בודדת. הביטוי "גמד" עמוס משמעויות תרבותיות ויש לו השלכות מגוונות. החלפתו ב-"אדם נמוך קומה" אולי מעליבה פחות אך היא מסרבלת את המשפט בו היא מופיעה.
 
מושג אפשרי אחר הוא "מאותגר", אם כי הוא אינו משמש ככל הנראה כחלק ממערכת הגדרות של ארגון כלשהו, אלא הוא כנראה יציר תפיסת הפוליטקלי קורקט. למשל, ניתן להחליף "גמד" במושג "מאותגר גובהית", דבר שעשוי להקל על מי שיש לו בעיה להכיר בגובהו ולהכביד על מי שגאה בקומתו. המושג "מאותגר גובהית" נמנע מלהסביר שהאדם נמוך והוא כביכול אומר שהאדם המתואר יכול להתגבר על בעייתו – דבר שלרוב אינו נכון, או שבעייתו נותנת לו הזדמנויות להתגבר על מכשולים ולחוש סיפוק. בעיית גובה שאי אפשר להתגבר עליה אינה "אתגר" ואדם עם בעיה הקשורה לגובה יכול גם להיות גבוה מדי.
 
אנשי הפוליטקלי קורקט ישתדלו גם להוסיף את המילה "אדם" או "אזרח" לפני כל מילה המתארת לקות. חשוב להם להדגיש שמדובר בראש ובראשונה באדם שווה זכויות או באזרח נאמן. המושג "[[אוטיסט]]" נחשב בעיניהם למנומס פחות מאשר "אדם אוטיסט", ומושג זה נחשב בעיניהם למנומס פחות מאשר "אדם/אזרח בעל אוטיזם"; ההעדפה היא לרוב למונח "אדם/אזרח '''עם''' [[הספקטרום האוטיסטי|אוטיזם]]". ישמסיבה הטוענים שמסיבה זוזאת, החוק הקרוי "חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות" אינו קרוי "חוק שוויון מוגבלים", והחוק האמריקאי הקרוי "Americans with Disabilities Act" (משמע, חוק אמריקנים עם לקויות) אינולא קרוינושא את השם "The Act of Disabled" (חוק הלקויים). הטוענים כך לגבי החוק האחרון מביאים כראיה את העובדה שמלבד שם החוק, שום דבר בו לא מגן בהכרח על אזרחים אמריקנים. מלבד בשם החוק, המילה "אמריקני" לא מופיעה בו וכשמוגדרים האנשים עליהם הוא מגן, הם מוזכרים בתור "פרטים" (Individuals). החוק הזה אינו מגן רק על אזרחי ארצות הברית אלא גם, למשל, על תיירים המבקרים בארצות הברית והוא תקף גם בקולוניות אמריקניות כמו [[פורטו-ריקו]].
 
==ראו גם==