הדירות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
H. sapiens (שיחה | תרומות) ←היסטוריה: תוספת וקישור פנימי |
||
שורה 11:
==היסטוריה==
[[תמונה:4 The Scientists.JPG|ממוזער|300px|שמאל|[[רוברט הוק]] מרכיב את משאבת האוויר תחת פיקוחו של [[רוברט בויל]], ב[[בית מרקחת]] ב[[אוקספורד]] (איור מודרני)]]
הראשון שביסס את חשיבותה של ההדירות במדע היה חלוץ המדע הניסויי [[רוברט בויל]], ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] ב[[בריטניה]]. משאבת האוויר שפיתח בויל נבנתה כדי ליצור ולחקור [[ריק]], אלא שמושג זה היה שנוי בזמנו במחלוקת [[פילוסופיה|פילוסופית]] קשה, והיו פילוסופים כמו [[רנה דקארט]] ו[[תומאס הובס]] שסברו שריק איננו אפשרי. בויל נדרש איפוא לשאלה מהי [[עובדה]] מדעית, וקבע כי זוהי תוצאה אשר ניתן למדוד אותה באופן הדיר, כלומר פעם אחר פעם, ולשכנע את חברי [[הקהילה המדעית]] בקיומה. באותו זמן הניח בויל גם את היסודות למושגים נוספים העומדים בבסיס [[השיטה המדעית]] המודרנית, כמו [[מאמר מדעי|המאמר המדעי]], והיה בין מייסדי הקהילה המדעית המודרנית הראשונה - [[החברה המלכותית]] הבריטית.
משאבת האוויר, שבמושגי המאה ה-17 הייתה מכשיר מדעי יקר, מסובך וקשה לבנייה, גם הובילה לוויכוח המתועד הראשון על הדירות של תופעה מסוימת במדע. המדען ה[[הולנד|הולנדי]] [[כריסטיאן הויגנס]] בנה ב[[אמסטרדם]] את משאבת האוויר הראשונה שלא נמצאה תחת שליטתם הישירה של בויל ועוזרו דאז [[רוברט הוק]]. הוא דיווח על תופעה שבה הריק בתוך המשאבה שלו גרם למים "לרחף" בראש שפופרת ריקה (למעשה מוחזקים על ידי בועת אויר, מה שהויגנס כינה "anomalous suspension"). הוק ובויל לא הצליחו לשחזר את התופעה במשאבות האוויר שלהם, וכתוצאה מכך עלו ספקות לגבי נושא הריק בכללותו, ולגבי סמכותו המדעית של הויגנס בפרט. בהליך יוצא-דופן באותה תקופה הוזמן הויגנס לאנגליה בשנת 1663, ובהנחייתו הישירה הצליח הוק לשחזר את התופעה. בעקבות זאת נבחר הויגנס כחבר זר בחברה המלכותית. הסיבה המדויקת לחוסר ההדירות בתופעה זו הובררה במלואה רק במאה ה-20.
| |||