מצווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1איברים, \1מצווה, \1עניין, {{ס:\1|
שורה 23:
 
מדרש [[חז"ל]] מפרש שרמ"ח מצוות עשה הם כנגד (מספר) איבריו של אדם ושס"ה לא תעשה הם כנגד (מספר) גידיו של האדם או כנגד מספר ימות השנה השמשית. ה[[רמב"ם]] מביא [[מדרש]] הנובע מהקבלה זו:
{{ציטוט|תוכן=ועוד אמרו על דרך הדרש על שמצוות עשה כמניין האבריםהאיברים, כלומר: כל אבר ואבר אומר לו לאדם: עשה בי מצווה; ושמצוות לא תעשה כמניין ימות השנה, כלומר: כל יום ויום אומר לו לאדם: אל תעש בי עברה.
|מקור=[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hamitsvot/hakdama1-2.htm ספר המצוות], בתרגומו של הרב [[יוסף קאפח]]}}
 
שורה 121:
==שכרן של מצוות==
 
על הפרתן של מצוות לא תעשה נקבעו עונשים המפורטים בתורה, חלקם מידי אדם, עד לענישה החמורה של [[ארבע מיתות בית דין]], וחלקן מידי שמים ([[כרת]]). לעומת זאת, לגבי מרבית מצוות העשה לא נאמר מהו השכר, ועל כך אמר [[רבי יהודה הנשיא]]: {{הדגשה|הווי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות|{{משנה|אבות|ב|א}}}}. מצוות עשה ששכרן נקוב בתורה במפורש הן מצוות [[כיבוד אב ואם]] ({{ציטוטון|כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָך}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כ|יא}}}}), ומצוות [[שילוח הקן]] {{{ציטוטון|שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|כב|ז}}}}). מדרש [[דברים רבה]] מנמק מדוע לא צוין שכרן של מצוות: "אמר [[רבי אבא בר כהנא]] אמר [[הקב"ה]]: לא תהא יושב ומשקל במצותיה של תורה כעניןכעניין שנאמר (ישעיה מ, יב): "ושקל בפלס הרים". לא תהא אומר הואיל והמצוה הזו גדולה אני עושה אותה ששכרה מרובה, והואיל וזו מצוהמצווה קלה איני עושה אותה. מה עשה הקב"ה? לא גילה לבריות מהו מתן שכרה של כל מצוהמצווה ומצוה כדי שיעשו כל המצות בתום".{{הערה|[[:s:דברים רבה ו ב|דברים רבה ו ב]]}}
 
בספרות חז"ל חוזרת ונשנית הדרישה מהאדם לעסוק בתורה ובמצוות "לשמן" - כלומר מתוך אהבת ה' ולא למטרת רווח או שכר. דוגמה לכך הם דברי ה[[רמב"ם]]:
:כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה, וכל העוסק בה לא ליראה ולא לקבל שכר אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שצוה בה הרי זה עוסק בה לשמה. ואמרו חכמים: לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. לפיכך כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר, עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה מגלים להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לעניןלעניין זה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה.{{הערה|{{רמב"ם|המדע|תשובה|י|ה}}.}}
 
התנא [[בן הא הא]] אמר: "[[לפום צערא אגרא]]" ({{משנה|אבות|ה|כג}}), ומפרש זאת רבי [[עובדיה מברטנורא]]: "כפי רוב הצער שאתה סובל בלמוד התורה ועשיית המצוה, יהיה שכרך מרובה", אך פירוש [[עיקר תוספות יום טוב]] מחדד את דברי רבי עובדיה מברטנורא ומסביר: "וזה בשכר הצער והטורח עצמו, שאם הוא מרובה שכרו מרובה. אבל שכר מצות עצמן אי אתה יודע מתן שכרן".
 
בספרות התלמודית והמדרשית מוזכרים [[גן עדן]] ו[[גיהנום]] כמקומות של [[שכר ועונש]] ב{{ה[[העולם הבא|עולם הבא}}]]. גן עדן הוא המקום בו יושבים הצדיקים למשתאות (גמול פיזי לפי פרשנות פשטנית) ו"נהנים מזיו השכינה", כלומר - שכרם הוא הקרבה אל האל. ולהפך בגיהנום - עונשים פיזיים ורוחניים. מעשים רעים מחמירים את עונשו של אדם בגיהנום: אמר [[רבה בר שילא]] אמר [[רב חסדא]]: {{הדגשה|כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם}}{{הערה|{{בבלי|שבת|לג|א}}}}, ולעומתם מעשים טובים מקלים על עונשו שם: {{הדגשה|אמר רבי חמא ברבי חנינא: כל הקורא [[קריאת שמע]] ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם}}{{הערה|{{בבלי|ברכות|טו|ב}}}}.
 
==ראו גם==