לומינול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
סקריפט החלפות (פלואורסצנצ)
שורה 1:
[[קובץ:LuminolAnimado.gif|ממוזער|תרכובת מולקולת הלומינול|120x120 פיקסלים]]'''לומינול''' הוא [[חומר אורגני]] העשוי מ8 אטומי פחמן, 7 אטומי [[מימן]], 3 אטומי [[חנקן]] ו2 אטומי [[חמצן]]. הנוסחה המדעית שלו היא C<sub>8</sub>H<sub>7</sub>N<sub>3</sub>O<sub>2</sub>.{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043743:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwjujc2d5rrTAhVQZ1AKHUnlDWsQFgggMAA&url=http%3A%2F%2Ftelem-pub.openu.ac.il%2Fusers%2Fingrime%2FMUTAVMaagarPaailoiot%2FFile%2520Activities%2Fluminal.doc&usg=AFQjCNHqCSMXODNsZk5LSKAwwZSAi-KIqw&sig2=lRjQCHB8Nij5Hhc6Y3oNqA|הכותב=|כותרת=בדיקת לומינול – איך זה עובד?|אתר=|תאריך=}}}} בחומר זה משתמשים בזיהוי פלילי מכיוון שהוא מגיב ל[[ברזל|לברזל]] הנמצא [[תא דם אדום|בתאי הדם האדומים]] בגופנו. המגע עם הדם גורם ל[[תגובה כימית|ריאקציה כימית]] המייצרת [[פלואורסצנציה|פלואורסנציהפלואורסצנציה]]. הלומינול מגיב לברזל, [[נחושת]] ו[[ציאניד]]. החוקרים שופכים את הלומינול בזירה החשודה ואם ונוצר אור כנראה שיש דם בזירה, מפני שבתוך תאי הדם האדומים יש את ה[[מיוגלובין]] המכיל ברזל. לעתים בזירות רצח, הרוצח (או אדם אחר בעל אינטרס) יכול לנסות להעלים ראיות כאשר הוא משתמש בחומרי ניקוי חריפים המעלימים את שאריות הדם. אם הוא לא משתמש בחומרים כאלו, ניתן להשתמש בלומינול כדי לזהות האם יש דם באזור נתון גם לאחר שנים רבות.{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043743:1|{{קישור כללי|כתובת=http://howworksis.com/iw/pages/1508157-|הכותב=|כותרת=איך עובד לומינול|אתר=|תאריך=תאריך 11 במאי 2016}}}}
 
== בדיקת לומינול ==
[[קובץ:Luminol - (1).jpg|ממוזער|השפעת ההארה של הלומינול על הדם|160x160 פיקסלים]]
בבדיקת לומינול, החוקרים מערבבים את החומר עם [[מימן על-חמצני|מי חמצן]] (H<sub>2</sub>O<sub>2</sub>) ומפזרים באזור החשוד. שני החומרים האלה הם האחראים לתהליך,{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043743:0}} כאשר בתוך תאי הדם יש המוגלובין המכיל ברזל, ומי החמצן משמשים כזרז. כאשר מי החמצן, הלומינול והברזל מתערבבים, נוצרת [[תגובה כימית|ריאקציה כימית]] שבה מולקולות שאינן יציבות משחררות אנרגיה בצורת אור. לפי ניתוח זמן התאורה החוקרים יכולים לדעת האם יש דם בזירת הרצח.{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043743:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043743:1}}
 
== חסרונות הלומינול ==
* הלומינול מגיב גם לנחושת, לאקונומיקה ולציאניד. לכן, רק לאחר בדיקה של משך זמן התאורה שנוצרה בעקבות הראקציה ניתן לדעת האם באמת היה דם בזירה, או שמדובר בחומר אחר.{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043743:0}}
* הלומינול איננו מפענח את החקירה , אלא רק חושף עקבות בעזרת אור בוהק. הלומינול עוזר רק בתחילת החקירה ואפשר להסיק ממנו רק את מיקום הדם אבל הוא יכול להרוס את הדנ"א.{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043743:0}}
* הלומינול יקר מאוד.
עקב כל החסרונות, המשטרה משתמשת בלומינול אך ורק כמוצא אחרון.
 
== היסטוריה ==
בשנת [[1928]], כימאי גרמני בשם אלברט זיגפריד הצליח להגביר את ההארה של הלומינול באמצעות ערבובו בתמיסה אל-קלית של [[מימן על-חמצני|מי חמצן]]. לאחר מכן, בשנת [[1936]], קארל גלאו וקארל פפנאסטיל מ[[אוניברסיטת טקסס A&M]] אישרו כי הגברת ההארה מתקיימת בנוכחות הדם. בשנת [[1937]], המדען הגרמני בעל ההכשרה המשפטית וואלטר ספשט עשה מחקרים מקיפים על הלומינול. בשנת [[1939]], הפתולוגים פרדריק פרוסצ'ר ו-א.מ. מודיבסן מפרנסיסקו ערכו שלוש תצפיות חשובות לגבי לומינול שקבעו את תכונותיו. התצפית הראשונה בדקה על איזה שטח הלומינול מצליח למצוא דם. התצפית השנייה בדקה האם הלומינול מצליח למצוא דם טרי בצורה טובה יותר דם יבש או להפך. לבסוף, התצפית השלישית בדקה האם הלומינול יכול לזהות דם (טרי או יבש) אשר רוסס כבר בלומינול, כלומר האם הדם יזרח שוב ושוב על אף שרוסס כבר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://science.howstuffworks.com/luminol2.htm|הכותב=T.Harris|כותרת=How Luminol Works|אתר=|תאריך=}}}}
 
== שימוש בלומינול בזירות פשע ==
[[קובץ:Реакція з люмінолом.jpg|ממוזער|שימוש הלומינול במעבדה]]
חקירת [[זירת פשע|זירות פשע]] מבוססת על העיקרון שלפיו אי אפשר להעלם בלי להשאיר עקבות. הדבר נכון במיוחד לגבי קורבנות פשעים אלימים. רוצח יכול להשליך את הגופה של הקורבן ולנגב את הדם, אבל על פי רוב תישארנה ריאיות (מלבד מקרים של שימוש ב[[כימיקל|כימיקלים]]ים לניקוי "כבד"). חלקיקי דם זעירים ייאחזו במרבית המשטחים במשך שנים על גבי שנים, מבלי שמישהו ידע שהם שם. כאשר מפזרים את הלומינול על המשטח, הוא מגלה את הדם אשר נשאר עליו, ולאחר שהדם התגלה, לעתים קרובות החוקרים יכולים לזהות למי הוא היה שייך באמצעות [[חקירה פלילית|חקירה]] קצרה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://science.howstuffworks.com/luminol1.htm|הכותב=|כותרת=T.Harris ,How Luminol Works|אתר=|תאריך=}}}}
 
== הערות שוליים ==