קורבן (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1איברים
שורה 269:
קורבן בהמה מתחלק לארבעה חלקים:
# '''דם''' - נשפך מצוואר הבהמה לתוך כלי (הנקרא "מזרק"), ונלקח למזבח ונזרק עליו. אופן הזריקה ומקומה המדויק משתנה מקרבן לקרבן, על פי דרגת קדושתו.
# '''אֵמוּרִים''' - אבריםאיברים פנימיים שמועלים על גבי המזבח ונשרפים ("מוקטרים") באש שעליו. מדובר על [[חלב (שומן)|החלבים]], ה[[כליות]], ו"יותרת הכבד"{{הערה|1=בליטה היוצאת מן הכבד, כעין בוהן (לדעת ה[[רמב"ם]], או ה[[סרעפת]], המחיצה המבדילה בין אברי הנשימה לבין אברי העיכול, לדעת [[רש"י]] ([[S:קטע:רש"י על ויקרא ג ד#היתרת|ויקרא ג, ד<!-- בחרתי לא לשים תבנית {{תנ"ך}} כאן -->]]).}}, ובכבש - גם האליה (זנב הכבש, השומני ומלא).
# '''בשר''' - במרבית הקורבנות הבשר נאכל על ידי הכהנים (ב"קדשי קדשים") או על ידי בעלי הקרבן (ב"קדשים קלים"). ב[[קורבן עולה]] אף הבשר קרב על המזבח. בסוגים מסוימים של קורבנות ("חטאות פנימיות") הבשר נשרף מחוץ לירושלים.
# '''עור''' - לעתים ניתן לכהנים (ב"קדשי קדשים"), ולעתים לבעלים (ב"קדשים קלים"). ב[[ירושלים]] היה נוהג, שהמתארחים בעיר משאירים את עורות קרבנותיהם למארחים, במקום תשלום על שהייתם.
שורה 363:
 
==== בעל מום ====
בהמה שיש לה מום כלשהו. ב[[תורה]] הוזכרו מספר מומים{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|כב|כב|כד}}}}: "עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַה'... וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ לַה'". לא מדובר רק על מום הנחשב בימינו כנכות, אלא גם על פגם חיצוני קל שמעורר רושם מוזר, כגון חוסר פרופורציה בין אבריםאיברים שונים.
 
ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] נדונו מומים אלו בהרחבה ב[[מסכת בכורות]] פרק ששי. בסיכומו של ה[[רמב"ם]]{{הערה|1=משנה תורה, הלכות ביאת המקדש פרק ז והלכות איסורי מזבח פרק ב}} נמנו שבעים ושלושה מומים. הכרת המומים וזיהוים הייתה מקצוע שדרש הכשרה ממושכת והסמכה מיוחדת{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ה עמוד ב}}, ו[[בית המקדש]] העסיק אנשים שהתמחו בכך{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קו עמוד א: "מבקרי מומין שבירושלים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה".}}. [[קרבן התמיד]] נבדק ממומים ארבעה ימים לפני הקרבתו, ופעם נוספת בסמוך להקרבתו.