הארגון היהודי הלוחם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ @26070940 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:Amir-g53 |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: עוי\1 |
||
שורה 26:
מטרת הארגון הייתה להלחם בנאצים, כמו גם להסביר ליהודים את משמעותו האמיתית של "היישוב מחדש" במזרח. עוד ב-[[28 ביולי]] נפגש מנהיג "פועלי ציון", שכנא זאגאן, עם שני אנשי [[SS]] אשר נתנו לו את "מילת הכבוד" שלהם כי ה"מיושבים מחדש" במזרח אינם מוצאים להורג אלא נשלחים לעבודה. לעומת זאת קבע הכרוז של האי"ל שהופץ בגטו כי "העקירה – פירושה טרבלינקה, וטרבלינקה פירושה מוות".
ניסיונם של אנשי האי"ל להשיג נשק ב"צד הארי" נכשל, שכן אנשי ה[[ארמייה קריובה|ארמייה קריובה,]] המחתרת הפולנית העיקרית, התייחסו אל המאבק היהודי באדישות, ולעתים אף בעוינות. מנהיג הארמייה קריובה, הגנרל [[סטפן רובצקי]], התלונן ש"היהודים מבקשים מאיתנו נשק כאילו מחסנינו מלאים". בנובמבר [[1942]] ארמייה קריובה סיפקה לאי"ל עשרה [[רובה|רובים, מהלך שעורר]] טרוניה בקרב אנשי הארמייה קריובה. במקביל, מפקד של המחתרת הפולנית בשם "ריאנט" הוציא הוראה שניחתה שהיהודים לא ילחמו באופן אקטיבי אלא יתמקדו בהישרדות כיחידים. זאת עקב
ביולי-ספטמבר 1943 גורשו כ-300 אלף מיהודי ורשה ל[[טרבלינקה]]. כרוזי האי"ל שהסבירו למגורשים את הצפוי להם, לא הביאו להאטת קצב הגירוש. "דואר" שהגיע מטרבלינקה, ושלושה קילו [[לחם]] וקילו [[ריבה]] אותם חילקו הגרמנים לאלו שהתפתו והגיעו אל כיכר השילוחים, ה[[אומשלגפלץ]], הם שהכריעו את הכף, כמו גם התנהגות חברי ה[[יודנרט]] והשוטרים היהודים.
|