רפובליקת פירנצה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|, \1-\2
שורה 53:
העיר [[פירנצה]] נוסדה בשנת [[59 לפנה"ס]] בידי המצביא ה[[רומא העתיקה|רומאי]] [[יוליוס קיסר]]. במהלך [[ימי הביניים]] הייתה העיר חלק מ[[המארקה של טוסקנה]]. על טוסקנה שלטה הרוזנת רבת העוצמה [[מטילדה רוזנת טוסקנה|מטילדה מטוסקנה]], אולם לאחר מותה בשנת [[1115]], התמרדו אזרחי העיר נגד היורש שלה, והעיר השיגה עצמאות. רפובליקת פירנצה נזכרת במקורות לראשונה כאשר הייתה חברה בליגת הערים שלחמו ב[[היינריך העשירי, דוכס בוואריה]].
 
הרפובליקה שגשגה ב{{[[המאה ה-12|מאה ה-12}}]], וסחרה בהרחבה עם מדינות זרות. העיר גדלה מבחינה דמוגרפית, ונבנו בה [[כנסייה|כנסיות]] רבות. השגשוג נקטע כאשר כבש [[פרידריך ברברוסה]] קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]] בשנת [[1185]] את טוסקנה והקים מחדש את המארקה של טוסקנה. עם זאת, לאחר מות בנו של פרידריך, [[היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], בשנת [[1197]], השיגה העיר מחדש את עצמאותה.
 
===מלחמות הגואלפים והגיבלינים===
שורה 60:
בפירנצה הגיעה המתיחות לשיא באמצע המאה ה-13. הגואלפים באו בעיקר משורות הסוחרים ה[[בורגנות|בורגנים]], בעוד הגיבלינים באו משורות האצולה בעלת האדמות. השלטון בעיר התחלף בין תומכי שתי המפלגות וההתמודדות בניהן השפיעה על [[אופנה|אופנת]] הלבוש של תומכי המפלגות שאימצו כל אחת סממנים נפרדים בלבוש ובתסרוקת.
 
בשנת [[1244]] השתלטו הגיבלינים בהנהגת [[פרידריך מאנטיוכיה]] על העיר, ושלטו בה עד [[1250]], עת הובסו בידי הגואלפים. הגואלפים השתלטו על העיר, ותקופת שלטונם כונתה "פרימו פופולו" (Primo Popolo). תחת שלטונם העיר שגשגה עוד, ובתקופתם נבנה "ארמון העם" או ב[[איטלקית]]: "פלאצו דל פופלו" (Palazzo del Popolo). בשנת [[1252]] הוכנס לשימוש ה[[פלורין איטלקי|פלורין]] כמטבע רשמי בפירנצה. על המטבע הפלורנטיני המקורי נטבעו [[פלר דה ליס]] (פרח החבצלת, שהקנה למטבע ולעיר פירנצה את שמם) בצד אחד ודמותו של [[יוחנן המטביל]], עוטה אדרת שיער, בצדו השני. הפלורין הפך בהדרגה למטבע המוביל ברחבי [[אירופה]] כולה ואף ב{{ה[[המזרח הקרוב|מזרח הקרוב}}]].
 
ב[[קרב מונטאפארטי]] בשנת [[1260]] ספגו הגואלפים תבוסה קטסטרופלית מידי הגיבלינים, והללו שבו לתפוס את השלטון בפירנצה. עם זאת, שלטונם של הגיבלינים היה שברירי, והם הסכימו לבקש בוררות מהאפיפיור [[קלמנט הרביעי]], שהעדיף את הגואלפים. ב-[[1289]] הובסו הגיבלינים כמעט בכל שטחי איטליה. בפירנצה התפצלו הגואלפים לאחר זמן קצר. ב-[[1300]] כבר התמודדו גואלפים "שחורים" מול גואלפים "לבנים", כאשר ה"שחורים" תומכים באפיפיור [[בוניפקיוס השמיני]] בעוד ה"לבנים" מתנגדים לכל השפעה שלו על העיר. בין תומכי ה"לבנים" היה גם [[דנטה]], אשר הוגלה מן העיר ב-[[1302]] עת עלו ה"שחורים" לשלטון בפירנצה.
שורה 66:
===כלכלה ותרבות במאה ה-14===
[[קובץ:Fiorino 1347.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פלורין איטלקי|פלורין]] מרפובליקת פירנצה]]
פלורין הזהב של רפובליקת פירנצה, היה המטבע האירופאי הראשון שהופיע בכמויות מספיקות כדי למלא תפקיד מסחרי משמעותי מאז [[המאה השביעית]]. בשל העובדה שבנקים מפירנצה הקימו סניפים רבים ברחבי אירופה, הפלורין הפך במהרה למטבע הסחר הדומיננטי לעסקאות רחבות היקף במערב אירופה. העובדה שמשפחת בונסיגנורה (Bonsignore) רבת העוצמה [[פשיטת רגל|פשטה את הרגל]], וכן היחלשותה של העיר [[סיינה]], הביאו לכך שפירנצה הפכה למרכז הבנקאות של אירופה. בעקבות עליית המסחר, בא מהלך אנטי-אריסטוקרטי שהוביל [[ג'יאנו דה לה בלה]] לחקיקת הקובץ "חוקי הצדק" ב-[[1293]], שהיו בו עונשים חמורים במיוחד לפשעים מסוימים, במטרה לייצב את השלטון בעיר.
 
פירנצה איבדה מעמד זה בשנת [[1340]], עת מספר משפחות רבות עוצמה פשטו את הרגל. נטען שהסיבה לפשיטת הרגל הייתה סירובו של [[אדוארד השלישי, מלך אנגליה]] לפרוע את חובותיו המרובים, אולם ככל הנראה החוב לא עלה על 13,000 פלורינים, ופשיטת הרגל ההמונית באה כתוצאה ממיתון כלכלי כללי ברחבי אירופה. אולם בעוד הבנקאות קרסה, הספרות והתרבות פרחו. פירנצה הייתה ביתם של כמה מגדולי הסופרים האיטלקיים ביניהם: [[דנטה]], [[פטרארקה]] ו[[ג'ובאני בוקאצ'ו]]. שלושתם היו הסופרים האיטלקיים הראשונים שהעדיפו את ה[[טוסקנית]] (ניב של ה[[איטלקית]]) על פני ה[[לטינית]]. דינו קומפאניי, אחד מהגואלפים הלבנים תיעד את מלחמות הגואלפים הגיבלינים ב"{{ה[[הכרוניקות של פירנצה|כרוניקות של פירנצה}}]]".
 
===מהפכת כפכפי העץ===