ויקיפדיה

אשר אוד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
שורה 6:
 
===שרד כילד את השואה===
עם פלישת הפתע של הצבא הגרמני לפולין, הופצצה העיר זדונסקה וולה ובעקבותיה, כעבור שבוע, הגיעו הגרמנים. בחודשים מרס - מאי 1940, היהודים אולצו להתרכז בגטו.{{הערה| zdunskawola.co.il אתר של עמותת יוצאי זדונסקה וולה בישראל}}אביו של אוד נשלח ל[[מחנה ההשמדה חלמנו ]] שבו רצחו אותו וכ- 320,000 יהודים נוספים. אמו ואחיו גבריאל נרצחו באחת [["האקציות"]] שערכו הגרמנים בגטו. אוד שהיה אתם הופרד מהם ב"[[סלקציה"]] וצורף לקבוצת עבודה וכך שרד את "האקציה". ברל האח הבכור הועלה לקרון בקר דחוס במגורשים ועקבותיו נעלמו. אוד נשאר לבד ללא משפחה. הוא היה אז בן 11 שנה{{ש}}. באוגוסט 1942, כשחוסל הגטו בזדונסקה וולה, נשלח אוד ל[[גטו לודז']] ,שם הצליח לשרוד כשנתיים בתנאים נוראיים. בגטו חלה ב[[טיפוס הבהרות]] וקיצו היה קרוב ובכל-זאת הצליח לשרוד.{{הערה|ראה הביוגרפיה'''אוד מוצל מאש''', פרק '''גטו לודז': מלחמת קיום מיום יום''',עמודים 28 - 34 }} כשחוסל גטו לודז' הועבר אוד למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. למזלו, פגש אותו שם אחיו ברל שהגיע לאושוויץ ב-1942 וזכה במעמד מכובד בעיני חבריו למחנה מכיוון שהצליח לשרוד זמן ממושך. ברל דאג לאוד והבריח אליו אוכל באמצעות חברים שלו וכן, עזר לו להתחמק - פעמיים - ולהסתתר כאשר הגרמנים רוקנו את הבלוק של אוד, שבו נדחסו 1,200 ילדים בכל פעם, ושלחו אותם לתאי הגזים ולמשרפות.{{הערה|ראה הביוגרפיה '''אוד מוצל מאש''', פרק '''מחנה אושוויץ בירקנאו: אחי שומר עלי''', עמודים 35 - 43 }} בסוף שנת 1944 נשמעו באושוויץ התותחים הסוביטיים. הגרמנים שהיו מעוניינים להמשיך לנצל את כח העבודה של אלה שנותרו באושוויץ, הצעידו כ- 58,000 אסירים ל[[מחנה הריכוז מאוטהאוזן]] באוסטריה. צעדה איומה זו, של שלדי אדם מהלכים בחורף לבושי סחבות, בקור מקפיא וברגלים כושלות, כשכל מי שפיגר או נפל בדרך מתשישות נורה בו במקום, נודעה בכינוי [[צעדת המוות]] מאושוויץ-בירקנאו למאוטהאוזן, שאוד שצורף לצעדה זו היה בין המעטים שהגיעו למאוטהאוזן.{{הערה|ראה הביוגרפיה'''אוד מוצל מאש, פרק '''אושוויץ - מאוטהאוזן: צעדת המוות''', עמודים 45 - 47}} מחנה הריכוז במאוטהאוזן היה מלא ביהודים שרובם גורשו מהונגריה; אוד סיפר שיהודים אלה דאגו אך ורק לעצמם ושהם השתלטו על מנות הלחם של הילדים. כשהתקרב הצבא הסובייטי, העבירו הגרמנים את היהודים ל[[מחנה ריכוז גונסקירכן]] באוסטריה. הרעב, המחלות המדבקות והתנאים הקשים הפילו חללים רבים. ב-4 במאי 1945, נעלמו הגרמנים שהיו במחנה והשאירו מאחוריהם את השערים של המחנה פתוחים.{{הערה|ראה הביוגרפיה '''אוד מוצל מאש''', פרק '''מאוטהאוזען, אוסטריה: כמעט ויתור''', עמודים 49 -52 }}{{הערה|על מחנה הריכוז גונסקירכן ראה פרסום של יד ושם http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20998.pdf}}
 
===עלייתו ארצה===
שורה 25:
* יושב ראש [[עמותת יש- ילדים ויתומים ניצולי שואה בישראל]] סניף ירושלים ואחר כך, ממלא-מקום יושב ראש ארצי של העמותה הזו.
* עוזר ל[[שר לענייני גמלאים]] [[רפי איתן]] בנושאי ניצולי השואה
* חבר ועד ארגון יוצאי זדונסקה וולה בישראל לדורותיו (ע.ר.) , בשנים 1997 - 2003 וב- 2004 - 2005 .
 
===בנושא גמלאים===
שורה 47:
 
==ספר על חייו ופעילותו==
* סיגל זיו, '''אוד מוצל מאש, אשר אוד / אנשל שרצקי''', הפקה על ידי בית ספר תיכון - מור מכבים רעות, הורי המשלחת לפולין ותלמידי שכבת י"ב מחזור כ"א, דצמבר 2015 , 172 עמודים (ההפקה אינה מסחרית).{{הערה|הספר נמצא בקטלוג של [[הספרייה הלאומית]] בירושלים}}
ספר זה של ה[[ביוגרפיה]] של אשר אוד לא הופק ביוזמת המשפחה או חברים אלא, על ידי תלמידי- התיכון והוריהם אשר יצאו במשלחת לפולין לביקור לימודי על השואה של יהודי פולין. יציאת המשלחת אורגנה על ידי בית הספר התיכון מור ב[[מכבים רעות]] שהשתתף בהפקת הביוגרפיה. יעל יושפה, בשם ההורים, הקדימה מבוא לספר הביוגרפיה והסבירה את המניעים להפקה בלתי רגילה זו. וכך היא כתבה: {{ש}} {{ציטוטון|באוקטובר 2014, יצאנו קבוצת הורים לפולין, במקביל למשלחת של ילדינו, שכבת י"ב מתיכון מודיעין- מכבים- רעות. במהלך המסע ביקרנו בערים, במחנות ובגטאות ברחבי פולין. אחת החוויות המשמעותיות ביותר במסע זה הייתה המפגש עם אשר אוד, עד המשלחת, שסיפר לנו את סיפורו המרגש והבלתי-יאמן. מילותיו שנאמרו על הרמפה במחנה אושוויץ - בירקנאו, נצרבו בליבנו ולא הירפו במשך תקופה ארוכה. ראינו לנכון לספר את סיפורו של אשר על מנת שעוד רבים אחרים יוכלו לקרוא ולשמוע את סיפורו המלחמה של ניצול אחד ששרד את התופת ויכול היה לה. '''ניצול אחד ששרד מספר מחנות ריכוז וכיום מקדיש את חייו לשימור זיכרונות המיליונים ולהנחלת ערכי מורשת העבר לצעירים ולמבוגרים''' (ההדגשה במקור). בסיוע תלמידי השכבה, שנרתמו למשימה ואפשרו את מימונה, ובתרומה משמעותית של הורי הקבוצה שדחפו וקידמו את הפרויקט ויזמו את כתיבתו של ספר זה - קרם הספר עור וגידים, ובמשך כמה חודשים אשר סיפר את סיפורו. לראשונה בחייו, הועלה הסיפור על הכתב בסיועה של הביוגרפית סיגל זיו. אנו מקווים שסיפורו של אשר, ששרד את השואה והצליח להקים בית בישראל, יחלחל וייגע בליבותיהם של בני נוער, שרבים מהם זכו לצעוד לצידו במהלך מסעותיהם לפולין. }}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אשר_אוד"