מודיעין צבאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
דרור ש (שיחה | תרומות)
שורה 18:
# איסוף - בשלב זה מנסים גורמי האיסוף השונים באמצעות יכולותיהם לספק את מירב התשובות לשאלות הקונקרטיות שהוצגו בפניהם בצי"ח. בידי האיסוף מגוון רחב של כלים אשר יוצגו בהמשך.
# מחקר - כלל החומר שנאסף מועבר אל המחקר לשם מיון ועיבוד. עבודתו של איש המחקר היא לצרף את פיסות המידע שנאספו ממקורות שונים לכדי תמונה שלמה, הנקראת "תמונת מודיעין". עליו להעריך את איכות המידע שקיבל ולברור אותו, לדעת להפריד עיקר מטפל, ולהוסיף את החומר החדש למסדי הנתונים הקיימים, בצורה בה יהיה ניתן לשלוף אותו בקלות בהמשך.
# הערכה - זהו אולי החלק הבעייתי והקשה ביותר בעבודת המודיעין, בה ראשי המערכת צריכים להשתמש בכל המידע המונח לפניהם כדי להעריך מהם כוונותיו של היריב ומה הוא מתכוון לעשות. בשלב זה יש לפרש את כל העובדות המודיעיניות הידועות הרלוונטיות לנושא אודותיו תנתן הההערכה (החל בסדר הכוחות, האימונים שעברו, [[פרופיל פסיכולוגי|הפרופיל הפסיכולוגי]] של גורמי המערכת היריבה - כל זאת על מנת להעריך את יכולותיו וכוונותיו של היריב. לא תמיד מתקבלות הערכות נכונות, ולפעמים מתקבלות אף הערכות שגויות לגמרי שתוצאותיהן הרסניות, ואשר נובעות מטעות בהערכת הנתונים השונים ויחסי הכוחות השונים בינהם (זאת בשל כשל איסופי ו/או טעות מחקרית). הדוגמה המפורסמת ביותר בארץ לטעות בהערכה מודיעינית היא הכשלון של אמ"ן לחזות את פריצת [[מלחמת יום כיפורהכיפורים]] ולהתכונן אליה בזמן. רוב האשמה הוטלה אז על ראש אמ"ן, [[אלי זעירא]]. זו אולי הפרשה הכואבת ביותר בתולדות המודיעין הישראלי ופצעיה נשארו פתוחים עד היום.
# הפצה - לאחר השלמת פעולת ההערכה יופצו התוצרים המודיעיניים אל הקברניט כמו גם אל גורמי האיסוף השונים וגורמי המחקר העמיתים (זאת בכפוף להרשאות סיווג בטחוני). לכאורה, חשיבות ההפצה בעבודת המודיעין פחותה, אך למעשה כשלון בהפצת מודיעין כמוהו כאילו לא הופק המודיעין כלל. כישלון בהפצת המודיעין יכול להיות בעל השלכות הרסניות. לראייה: מערכת הבטחון ב[[ארצות הברית]] לא הצליחה לסכל את [[פיגועי ה-11 בספטמבר]], בין השאר בגלל נתק ששרר בין ה־[[CIA]] ל־[[FBI]], דבר שמנע העברת התראות על פיגועים ומעקב יעיל אחרי גורמי טרור מוסלמיים שהסתננו לארצות הברית. מנגד, בתקופת [[אינתיפאדת אל אקצה]] מערכי המודיעין והכוחות בשטח (בעיקר ה[[שב"כ]] וצה"ל) בנו מערך הפצת מודיעין יעיל, שאיפשר קבלת התראות וסיכול פיגועים בזמן אמת. בעזרת המודיעין הערכי שהופץ ניצלו חיי אדם, ו[[מערכת הביטחון]] ה[[ישראל|ישראלית]] רשמה הישג חסר תקדים באחוזים הגבוהים של סיכול פיגועים.
 
=='''מושאי מחקר מרכזיים - הנושאים בהם עוסק המודיעין'''==
===מחקר צבאי===