קדר (שבט וממלכה) – הבדלי גרסאות

'''קֵדָר''' היה [[שבט]] [[ערבים|ערבי]] עתיק ששכן בצפון [[חצי האי ערב]] וב{{ה[[המדבר הסורי|מדבר הסורי}}]]. במהלך [[האלף הראשון לפנה"ס]] התפתח השבט והפך לממלכה ערבית או ל[[פדרציה]] בין-שבטית, שהגיעה לשיא כוחה ב{{ה[[המאה החמישית לפנה"ס|מאה החמישית לפנה"ס}}]]. זוהי הממלכה הגדולה הראשונה שנקראה בתקופתה בשם "ערבית", אם כי לא כל השבטים והקבוצות במזרח הקרוב הקדום היו חלק ממנה. מוקד פעילותה של הממלכה היה בעיר העתיקה ו[[נווה מדבר|נווה המדבר]] '''דוּמָה''' (כיום, דומאת אל-ג’נדל) בצפון חצי האי ערב, דרומית-מזרחית לגבול [[ירדן]]-[[ערב הסעודית|סעודיה]] של זמננו.

עדות מרכזית נוספת לזיהויו של ישמעאל כאב המייסד של העם הערבי מצויה בספרו של [[יוסף בן מתתיהו]], [[קדמוניות היהודים]], שבו מתייחס ההיסטוריון היהודי במאה הראשונה לספירה לסיפור המקראי של ישמעאל ולנוהג [[ברית מילה|ברית המילה]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר ראשון, פרק י, פסקה ה, סעיפים 193-192.}} הנהוג הן ביהדות והן ובקרב מי שהוא זיהה כערבים (ובתקופתו, כנראה ה[[נבטים]]). לטענתו, הערבים מבצעים את ברית המילה בגיל 13 בגלל ההיסטוריה של ישמעאל כבנה של פילגש אברהם,{{מקור|איפה מופיעה הטענה הזו?}} אשר נימול באותו גיל. באותו הקשר הוא מתייחס אל ישמעאל כמייסד של העם הערבי,{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר ראשון, פרק יב, פסקה ד, סעיפים 220–221: "נולדו לישמעאל בסך הכל שנים-עשר בנים... אלה התישבוהתיישבו בכל הארץ המשתרעת מן הפרת עד הים האדום וכינוה ארץ נביות. הם שנתנו את שמותיהם לעם הערבי ולשבטים הערביים".{{ש}}ראו גם בסיפור מכירת יוסף בספר שני, פרק ג, פסקה ג, סעיף, 32: "סוחרים ערבים מגזע הישמעאלים".}} ומציין שאברהם הוריש לישמעאל ולצאצאיו את אדמת הערבים.{{הערה|Birgit Van Der Lans, “Hagar, Ishmael and the Abraham’s Household in Josephus’ Antiquitates Judaicae”, in Abraham, The Nations and the Hagarites, Leiden, Brill, 2010, p. 189, 194.}}