הארמייה הראשונה (רומניה) – הבדלי גרסאות

עם הצטרפות רומניה לצד [[מדינות ההסכמה]], נפרסה הארמייה הראשונה בגבול עם [[הונגריה]], והשתתפה ב{{ה[[הקרב על טרנסילבניה|קרב על טרנסילבניה}}]]. הארמייה חדרה ל[[טרנסילבניה]] מצד מערב, ומפקדה [[יואן קולצ'ר]] עצר מתוך זהירות יתירה את הארמייה, שהתקדמה בשלושה צירים המופרדים על ידי רכסי הרים בלתי עבירים, לפני שהגיעה לאתרים שנקבעו כמטרה. הוא הציע לייצב את החזית על קו הנהר [[אולט (נהר)|אולט]] ולהתכונן למגננה, כי חשב שהכוחות היריבים עדיפים. הצעתו נדחתה והפיקוד נלקח ממנו והועבר לגנרל [[יואן דרגלינה]]. יום לאחר מכן נפצע דרגלינה והפיקוד נמסר ל[[ניקולאי פאטאלה]]. בעקבות כישלון המתקפה, ו[[מתקפת נגד|מתקפת הנגד]] הנמרצת של [[מעצמות המרכז]], נכבש מרבית שטחה של רומניה בידי [[הקיסרות הגרמנית]] ובכלל זה עיר הבירה [[בוקרשט]]. הארמייה הראשונה נסוגה אל [[מולדובה (חבל ארץ)|מולדובה]], האזור היחיד שלא נשלט כעת בעדי האויבים. הארמייה לקחה חלק במתקפה הרומנית של שנת [[1917]], ופורקה ב-[[1 ביוני]] [[1918]] עקב החתימה על [[הסכם בוקרשט (1918)|הסכם בוקרשט]].

הארמייה הוקמה מחדש בשנת [[1941]] עם כניסתה של רומניה ל[[מלחמת העולם השנייה]] לצד [[מדינות הציר]]. הארמייה כללה את הקורפוסים ה-1 ה-6 וה-7, והוצבה במרכז רומניה. בניגוד לארמיות [[הארמייה השלישית (רומניה)|השלישית]] ו[[הארמייה הרביעית (רומניה)|הרביעית]], היא שימשה כ[[עתודה (צבא)|עתודה]] ולא השתתפה בקרבות. לאחר שבשנת [[1944]] החליפה רומניה צדדים ועברה לתמוך ב[[ברית המועצות]], החלה הארמייה הראשונה להיכנס לקרבות כנגד [[גרמניה הנאצית]]. היא השתתפה ב[[קרב דברצן]], ולאחר מכן ב{{ה[[המצור על בודפשט|מצור על בודפשט}}]] כחלק מ[[החזית האוקראינית השלישית]] של [[הצבא האדום]]. לצד הארמייה הרביעית היא לחמה ב{{ה[[הקרב על פראג|קרב על פראג}}]] כחלק מ[[החזית האוקראינית השנייה]].