מדרש תלמוד תורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: נמנ\1 עם, \1–\2
שורה 1:
[[קובץ:תלמידי_מדרש_תלמוד_תורה.jpg|ממוזער|300x300 פיקסלים|תלמידי מדרש תלמוד תורה]]
'''מדרש תלמוד תורה''' היה מוסד לימודים יהודי-מסורתי לבנים צעירים שהוקם ונסגר מספר פעמים בין השנים [[1832]] - [[1951]] ב[[בגדאד]] שב[[עיראק]]. רבים מבוגריו שימשו כרבנים ואישי ציבור ב[[בגדאד]] ובישראל.
 
== היסטוריה ==
עד המחצית השנייה של [[המאה ה-19]], היו בקהילה היהודית בעיראק מוסדות לימוד מסורתיים שכונו "סתאד' " או "חדרים". אחרי תקופה זו נוספו למערכת החינוך עשרות "חדרים" נוספים, ותנאי הלימוד המסורתיים שופרו באופן יחסי. בעקבות כניסתם של מוסדות לימוד מודרניים לעיראק בתחילת [[המאה ה-20]], החלה דעיכת הלימוד המסורתי בערים המרכזיות{{הערה|בניגוד אליהן, המשיכו בכפרים ללמד ב"חדרים" באופן מסורתי.}}. הדעיכה נמשכה עד להקמת "מדרש תלמוד תורה" הראשון בשנת [[1832]], שמטרתו הייתה להציע לבני עניים בעיקר חינוך מסורתי כתחליף לחינוך המודרני שהתפשט. "מדרש תלמוד תורה" בולט נוסף הוקם בשנת [[1869]], ונתמך על ידי גבירים מקומיים, והרב [[שלמה בכור חוצין]] נמנה עלעם מייסדיו. הוא שרד עד שנת [[1875]] בלבד, ותלמידיו עברו ללמוד במוסדות של [[כל ישראל חברים]]. כדי להרחיב את מעגל ההשכלה לשכבות נוספות של מעוטי יכולת ועניים בעיקר, הקים הרב [[יחזקאל אל ווקיל]] שוב פעם מוסד לימודים דומה בשנת [[1932]], והפעיל אותו עד שנת 1951. בין השנים האלו שימש הרב [[מנשה שהרבני]] כמורה במוסד במשך תקופה.
 
המוסד על כל שנותיו נועד בעיקר לילדי עניים שהוריהם לא יכלו לשלם שכר לימוד, וחפצו כי יתחנכו במוסד מסורתי. מתכונת הלימודים כללה בין היתר לימוד [[תנ"ך]], [[תלמוד]], [[כתב רש"י|כתיבת רש"י]] חצי קולמוס, ועוד. אולם בשנותיו האחרונות כלל גם מקצועות נוספים כדוגמת [[היסטוריה]], השפות עברית, [[אנגלית]] ו[[ערבית]]. לאחר סיום הלימודים ב"מדרש תלמוד תורה", התלמידים המצטיינים היו ממשיכים ל[[מדרש בית זלכה]], והשאר למוסדות לימוד נוספים.
 
בין השנים בהן לא פעלו מוסדות בולטים, המשיכו לפעול מסגרות דומות תחת השם "מדרש תלמוד תורה". בשנת [[1906]] שימש בוגר המוסד הרב [[יצחק מכמל]] כמורה לתנ”ך, תלמוד ועברית במוסד. בשנת [[1919]] החל להכשיר מורים במוסד, ושימש גם כמורה לשיעורי עברית, [[דקדוק]] ו[[היסטוריה של עם ישראל|תולדות עם ישראל]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://hyomi.org.il/page.asp?id=160|הכותב=|כותרת=חכם יצחק מכמל|אתר=החכם היומי|תאריך=}}}}. בין השנים [[1918]] - [[1920]] שימש [[עזרא חדד]] כמורה לערבית, היסטוריה ואנגלית במוסד.
 
בשנת [[1910]] מנה המוסד כ-2,000 תלמידים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZF%2F1910%2F11%2F03&id=Ar00202&sk=4201926F|הכותב=|כותרת=מכתבים מתוגרמה, עיתון הצפירה|אתר=Jpress|תאריך=3 בנובמבר 1910}}}}. בשנת [[1929]] מנה המוסד כ-1,000 תלמידים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1929%2F01%2F13&id=Ar00204&sk=70A34582|הכותב=|כותרת=החינוך בין יהודי בבל, עיתון דבר|אתר=Jpress|תאריך=13 בינואר, 1929}}}}. נכון לשנת 1910, הקהילה היהודית החזיקה את התלמוד תורה מכספיה, ונכון לשנת [[1925]] קיום המוסד היה תלוי בתרומות והקדשות בעיקר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1925%2F07%2F19&id=Ar00410&sk=6525889C|הכותב=|כותרת=עליית המוני מהגרים לא"י, עיתון דאר היום|אתר=Jpress|תאריך=19 ביולי 1925}}}}.