הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף קונביץ"

אין שינוי בגודל ,  לפני 3 שנים
מ
בוט החלפות: נמנ\1 עם
מ (←‏ליטא: קישורים פנימיים)
מ (בוט החלפות: נמנ\1 עם)
נולד בכפר קאשודאר שליד העיירה [[ז'ייז'מריאי|ז'זמיר]] שב[[ליטא]] לרב אליהו חיים קונביץ, למדן מקומי שהתפרנס מחנות מכולת ובית מרזח שהיו ברשותו. למד בילדותו מאביו, ובגיל תשע נשלח לפי דרישת רב אורח שעבר בבית הוריו, ללמוד גמרא בז'זמיר אצל ה[[מלמד]] המקומי ל[[גמרא]]. הוא למד אצל רבו זה שלוש שנים ובגיל 12, מיד לאחר [[חג הפסח]] של שנת [[ה'תר"ן]] (קיץ [[1890]]), נשלח בידי הוריו ללמוד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]] שבראשה עמד אז הרב [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|יצחק יעקב רבינוביץ]] (ר' איצל פוניבז'ר). לאור המלצת מורו לגמרא, זומן למבחן אצל ראש הישיבה והתקבל ללמוד בה, בשל גילו הצעיר וכישוריו שבלטו, כינו אותו בישיבה "ה[[עילוי (לימוד)|עילוי]] מקאשודאר".
 
בשנת [[ה'תרנ"ז]] (1897) נמנה עלעם "[[ישיבת סלוצק - קלצק#הי"ד החזקה|הי"ד החזקה]]", קבוצה של 14 בחורים ממצויני ישיבת סלובודקה שנשלחו בידי "הסבא מסלובודקה", הרב [[נתן צבי פינקל]], לבקשת רבה של [[סלוצק]], הרב [[יעקב דוד וילובסקי]] ("רידב"ז"), לייסד ישיבה חדשה בעיר. הוא מצא חן בעיני הרידב"ז ושנה לאחר בואו לעיר נישא לבתו של הרב, וֶליה. הוא עשה אצל חמיו [[שימוש חכמים]] והחל משמש [[מורה הוראה]] ודרשן. בשל נסיעת חותנו הרידב"ז ל[[ארצות הברית]] לצורך [[גיוס כספים]] לכיסוי חובותיו מהדפסת [[התלמוד הירושלמי]] עם פירושו, מינתה אותו הקהילה היהודית בסלוצק בשנת [[1901]] כממלא מקום רשמי של חמיו. הוא לא רצה לקבל על עצמו את האחריות לעיר כה גדולה ונמלט לבית הוריו.
 
כעבור שנה קיבל מינוי כרב בעיירה קטנה-יחסית בשם [[שדובה]] שבה התקיימה קהילה יהודית מכובדת. ושנה לאחר מכן (1902) התקבל כרבה של [[קובורסק]] שבפלך [[קובנה]], בעיירה זו כיהן כארבע שנים. חידושי תורה שכתב בתקופה זו הודפסו בידי חותנו בספרו "בית רידב"ז" (ירושלים תרס"ח).