עזרא הסופר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 40:
עזרא פעל לחיזוק לימוד התורה וקיומה, והנחיל לעם את ההכרה שעבודת הקב"ה מתבצעת בידי כל יחיד בדומה לעבודת הקב"ה על ידי ה[[כהנים]] ב[[בית המקדש]]. בפעולותיו נקט עזרא בעיקר גישה של הסברה, שכנוע ותיקון [[תקנת חכמים|תקנות]], אותה העדיף על פני כפיה שרירותית. לפי חלק מהמפרשים עזרא חתם על "האמנה" בשם עזריה, לפי דעה אחרת עזרא לא חתם מפני שלא היה אז ביהודה.
מיד בהגיעו ל[[ארץ ישראל]], בשנה השביעית למלכות [[ארתחששתא הראשון|ארתחשסתא]], הגיעו אליו חלק מהשרים וסיפרו כי נפוצים [[נישואי תערובת ביהדות|נישואי תערובת]] עם העמים השכנים, בעיקר בקרב עשירי העם. עזרא שראה בנישואי תערובת חטא חמור שעלול לגרום לעונש גלות וסכנת [[התבוללות]] דתית ולאומית, הגיב בזיעזוע, קרע את בגדיו, מרט את שערות ראשו ו[[צום|צם]]. קהל גדול שהתאסף סביבו בכה וקרא לגרש את הנשים הנוכריות. עזרא השביע את הכהנים והלוים לסייע לו וכינס את העם לאספה מיוחדת ואיים להחרים את רכושו של מי שיעדר מהאספה. באסיפה [[שבועה (יהדות)|השביע]] עזרא את העם להיפרד מהנשים הנוכריות (אפשרות [[גיור|גיורן]] של הנשים הנוכריות לא הוזכרה כלל), והוחלט להקים בית דין מיוחד לגירוש הנשים ה[[נוכרי]]ות. בבירור שערך [[סנהדרין|בית הדין]] התגלה פגם ביחוסם של 113 איש. ראו הרחבה ב[[גירוש הנשים הנוכריות]].
פרשנים וחוקרים מייחסים לו את הצבת החיץ בין ה[[יהודים]] לבין העמים האחרים שישבו בארץ או מטעמים אחרים:{{הערה|1= רבי [[עזריה מן האדומים]], בספרו '''מאור עיניים''', [http://books.google.com/books?id=z7Q8AAAAYAAJ&hl=iw&pg=PA144 פרק ט', עמ' 144] פירש את דברי [[הירונימוס]] (342 - 420) המצוטטים בהערות בהמשך (לגבי החלפת הכתב), כך: "שלא יתערבו היהודים עם השומרונים", אולם [[שד"ל]] (במכתבו ל[[רפאל קירכהיים]], מודפס בספרו של קרכהיים: '''כרמי שומרון''', [http://books.google.co.il/books?id=LpZHAAAAYAAJ&pg=PA109 עמ' 109-110]) מדייק בניסוח הלטיני, ומבאר שהכוונה היא: "שלא יתערבו כתבי הקודש של היהודים עם כתבי הקודש של השומרונים"}}
| |||