אליפות העולם בהוקי קרח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 51:
בשנת 1931 התמודדו 10 נבחרות ושש מהן העפילו לסיבוב הגמר שנערך בשיטת ליגה. המדליות הוענקו בהתאם למיקום הסופי של הנבחרות בבית הגמר. עם זאת, ב[[אולימפיאדת לייק פלאסיד (1932)]] השתתפו ארבע נבחרות בלבד - בשל [[השפל הגדול]], רק שתי נבחרות אירופיות (גרמניה ופולין) עשו את המסע היקר לצפון אמריקה כדי לפגוש את קנדה וארצות הברית. בשני הטורנירים המשיכה קנדה להראות את שליטתה בזירה העולמית, כאשר בטורניר של 1931 סיימה עם מאזן של 24 שערים מול 0 שערי חובה. עם זאת, בפעם הראשונה סיימה קנדה משחק ללא ניצחון - תיקו 0:0 מול שוודיה.
 
באליפות של [[1933]] נפל דבר, כאשר לראשונה הפסידה קנדה את התואר העולמי - ארצות הברית הייתה זו שזכתה בו. מאמנה של ארצות הברית באותו טורניר היסטורי היה [[וולטר בראון (ספורט)|וולטר בראון]], לימים אחד המנהלים החשובים בתולדות הספורט המקצועני האמריקאי ונשיא [[פדרציית הוקיההוקי קרח הבינלאומית]].
 
קנדה המשיכה לשלוט בזירה העולמית וזכתה בכל אליפויות העולם עד [[1939]], למעט ב[[אולימפיאדת גרמיש-פרטנקירכן (1936)]], בה הפסד של קנדה לבריטניה בשלב המוקדם נגרר איתה לבית הגמר, ועלה לה בהפסד התואר האולימפי והעולמי. בריטניה זכתה בתואר - התואר העולמי היחיד שלה מאז ועד היום. באליפות של [[1938]] זכתה קנדה בעקבות ניצחון במשחק גמר. זה היה משחק הגמר האחרון למשך עשרות השנים הבאות, ומאז ועד [[1992]] הוכרעה האליפות בשיטת ליגה.