יוסף שבתי פרחי – הבדלי גרסאות

עיסוקו בתחום הספרותה[[ספרות]] התרכז בעיקר בפרסום ספרים עממיים בעברית, בלאדינו ובערבית, שהיו בעיקרבחלקם עיבודים והרחבות של [[סיפורי המקרא]], כדוגמת סיפורו של [[יוסף]], סיפורה של [[מגילת אסתר]], ועוד.

חיבורו "עושה פלא", בו ליקט, סגנן וכתב מחדש הרב פרחי כ-94 סיפורי עם, הוא אחד מספרי סיפורי העם הנפוצים והמוכרים, למרות השנים הרבות שחלפו מאז הודפס לראשונה, בשנת 1845 בליבורנו. תחילה יצא לאור במספר חלקים בין השנים [[ה'תר"ה]] - [[ה'תרכ"ט]], ובשנת [[ה'תר"ל]] יצאו לאור כל החלקים בספר אחד. ספר זה הסב למחבר פרסום גדול מאשר שאר חיבוריו, ועל תפוצתו יעיד מנהג יהודים מעדות רבות, בהם יוצאי [[מרוקו]], [[תימן]] ועיראקו[[עיראק]] לקרוא סיפורים מהספר מדי [[ליל שבת]], או בהזדמנויות אחרות.

מאז נדפס הספר לראשונה, יצא הספר לאור בעוד מהדורות רבות נוספות, ותפוצתו הנרחבת מעידה על מרכזיותו בעולם היהדות הדתית שאינה חסידית, בעיקר בקרב [[עדות המזרח]].

הספר מכיל מגוון של מספר תקופות בסיפורת העברית, כולל [[אגדות חז"ל]], [[ימי הביניים]] והעתו[[העת החדשה]], ומגוון סוגות: [[מיתוס]], מעשיית-[[קסם (אשליה)|קסם]], לגנדה, אקסמפלום, [[הגיוגרפיה]], [[אנקדוטה]], ומשלו[[משל]]. נושאי הסיפורת הם בעיקר "ישראל ואומות העולם", "אבות ובנים", "מתיחות מעמדית", "משברי הנישואין", "הלידה והמוות" ועוד.