גנבה (משפט עברי) – הבדלי גרסאות

נוספו 2,073 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
(יצירת דף עם התוכן "'''גניבה''' היא אסור מהתורה על לקיחת חפץ מבעליו, ללא ידיעת הבעלים. בשונה מאיסור גזל שנעשה...")
 
 
== מקור האיסור ==
המקור לאיסור גניבה הוא מהנאמר בפסוקב{{תורה|ויקרא|יט|יא}}: בספר"לֹא [[שמות]]תִּגְנֹבוּ בפרשתוְלֹא [[משפטים]]: "אםתְכַחֲשׁוּ המצאוְלֹא תמצאתְשַׁקְּרוּ בידואִישׁ הגניבהבַּעֲמִיתוֹ".
 
== תשלומי כפל ==
דין נוסף הנאמר בגניבה, שאם החפץ הגנוב היה [[פרה|שור]] או [[כבש|שה]], והגנב מכר או שחט אותו, צריך הגנב לשלם לבעלים "[[תשלומי ארבעה וחמישה]]". פירוש הדבר, שאם גנב שה צריך לשלם פי ארבעה משוויו, ואם גנב שור פי חמישה. דין זה נאמר דווקא בגניבה, אך בגזילה לעומת זאת אין דין תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמישה.
 
== החילוק בין גנב לגזלן ==
חומרת הגניבה
בתלמוד מבואר שגנב נחשב אם מפחד מאנשים בשעה שגונב, ולכך עושה מעשיו בלילה, וגזלן עושה מעשיו לעין כל.
 
וכך כתב הרמב"ם<ref><nowiki>{{רמב"ם||גניבה|א|ג}}</nowiki></ref>: "איזה הוא גנב? זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעין, כגון הפושט ידו לתוך כיס חברו ולקח מעותיו, ואין הבעלים רואין, וכן כל כיוצא בזה. אבל, אם לקח בגלוי בפרהסיא בחוזק יד, אין זה גנב, אלא גזלן. לפיכך, ליסטים מזוין שגנב, אינו גזלן, אלא גנב, אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב".
 
== חומרת הגניבה ==
בתלמוד נתנו טעם מדוע החמירה התורה בעונשו של הגנב יותר מהגזלן בחיוב כפל וארבעה וחמישה:
{{ציטוט|תוכן=שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן אמר להן זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת|מקור={{בבלי|בבא קמא|עט|ב}}|אנגלית=|מרכאות=כן}}
 
== גניבת דעת ==
{{ערך מורחב|גניבת דעת}}
גניבה נוספת שאיסורה מוזכרת בתלמוד, היא גניבת דעת, כגון להטעות את הזולת ולגרום לו לחשוב באופן מוטעה דבר מסוים, או לתת רושם מוטעה על הכוונות האמיתיות כלפיו.
 
איסור גניבת דעת הוא דווקא כאשר האדם גורם במעשיו לגניבת דעת ועושה מעשה מיוחד לשם כך, אבל אם השני טועה מדעתו וחושב שהלה עשה בשבילו מעשה מיוחד, ללא שהעושה עשה פעולה כדי שיחשוב כך, אין בכך איסור גניבת דעת.
 
== גניבה ספרותית ==
{{ערך מורחב|גניבה ספרותית}}
סוג גניבה נוסף שאינה גניבת ממון ממש, היא גניבה ספרותית, שכבר הייתה נפוצה בימי הביינים, של גניבה של מילים, מחשבות, רעיונות וביטויים של האחר והצגתם כשלו, או יצירות ספרתיות או מוזיקלית וכדו', והצגתם כיצריה שנעשתה על ידו.
 
== ראו גם ==
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}