קדר (שבט וממלכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1תיישב\2, {{ס:\1|
שורה 96:
|תוכן="אשר לשמשי מלכת הערבים. בהר סָקֻרִ [על 9,400 (מאנשיה) מפלתם ה]נחתי. 1,000 אנשים, 30,000 גמלים, 20,000 בקר ...] 5,000 (מיכלי) בשמים שונים XXX כיסאות אלוהיה [נשק, מטות, אלתה,] (ו)רכושה הוצאתי. והיא למלט נפשה אל המ]דבר, מקום צמא כמו אתון בר, [שמה פניה, שאר רכושה, אוה]ליה, מגן אנשיה בתוך מחנָה [שרפתי באש. ושמשי מלפני כלי נשק]י החזקים נבהלה, גמלים, נאקות, [עם בכריהם אל ארץ אשור לפנ]י הביאה. הפקדתי עליה מפקח [10,000 חיילים...]..."{{הערה|[[#כוגן|כוגן]], עמ’ 47.}}}}
 
הדמות הקדרית הראשונה שמוזכרת בתיעוד הארכאולוגי היא '''[[זביבה]] מלכת הערבים''' {{אנ|Zabibe}}. זביבה מוזכרת לראשונה בשנת 739-740 לפנה"ס ברשימת מעלי מס לאימפריה האשורית, שהופיעה במצבה שהתגלתה בחפירות בכרמנשה שבמערב איראן.{{הערה|[[#כוגן|כוגן]], עמ’ 38-40.}} אף על פי שאיננה נזכרת ישירות בהקשר של קדר, יש הרואים בה את המלכה המזוהה הראשונה של הממלכה, לאור הקשר האפשרי שלה לעיר ששימשה כמוקד השלטוני של השבט, דומה (אדומתו, בפי האשורים), על רקע זהותה הקדרית של מי שמוערכת כיורשתה (שמשי), וכן על בסיס אזכור הערבים יחד עם הקדרים באותה מצבה. ב-738 לפנה"ס, בקטע מהאנליםמה[[אנלים]] של [[תגלת פלאסר השלישי]] הופיעה זביבה כמלכת הערבים שוב, ברשימת מעלי מסים לאשור.{{הערה|[[#כוגן|כוגן]] עמ’ 36-38.}} אף שאין ביטחון בזהותה של זביבה כמלכת קדר באופן ממוקד, ברור מאזכור הקדרים בכתובת מ-740 לפנה"ס, שלפחות מאמצע המאה השמינית לפנה"ס התקיימה ממלכת קדר כגורם מוכר ומשמעותי בזירת המזרח הקרוב.{{הערה|[[#Shuaib|Shuaib]], עמ' 144.}}{{הערה|[[#Hoyland|Hoyland]], עמ' 60}}{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 83-82.}}
 
לא ידוע מתי בדיוק הסתיים שלטונה של זביבה. בפעם הבאה שאנו נחשפים בתיעוד האשורי למנהיג ערבי, שוב מדובר במלכה – '''[[סמסי מלכת הערבים|שמשי מלכת הערבים]]''', בשלהי תקופת שלטון תגלת פלאסר השלישי. על פי שברי אנאלים מלכותיים אשוריים, ככל הנראה משנת 733 לפנה"ס, השתתפה שמשי מלכת הערבים באחת המרידות האזוריות במערב האימפריה האשורית. מהתיאור האשורי נראה שבתחילה הצהירה שמשי על נאמנות לאשורים, גם כאשר חלק מהממלכות במערב האימפריה החלו למרוד נגד תגלת פלאסר השלישי. לאחר הכנעת המרד של [[פקח בן רמליהו]] ה[[ממלכת ישראל|ישראלי]] ו[[רצין מלך ארם-דמשק]] ב-734 לפנה"ס, השתתפה שמשי במרד נגד האשורים בשנת 733 לפנה"ס, ייתכן שיחד עם מלך [[עזה]] ה[[פלשתים|פלשתי]], וספגת מפלה מוחצת. לאחר שניסתה למלט את נפשה, מהרי חורן לכיוון המדבר הערבי בסביבות ואדי סירחאן, נכנעה שמשי למלך האשורי ושילמה בחבילת מנחות עשירה כדי לצאת בשלום מהפרשה.{{הערה|[[#Hoyland|Hoyland]], עמ' 6.}}{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 83-86.}} חיוניותם של הערבים בקיום זרם בלתי מופרע של סחורות ורווחים, גרם במקרה זה להשארת שמשי על מקומה תחת פיקוח של ממונה אשורי.{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 86-87.}} הכמות הגדולה של תבלינים במסים ששילמה שמשי לאשורים מצביעה על מקומה בסחר הבשמים והתבלינים מדרום ערב לאזור הלבנט, מצרים, וייתכן שגם אשור עצמה.{{הערה|[[#Hoyland|Hoyland]], עמ' 60.}}