סנכוניאתון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (קרבת), אחידות במיקום הערות שוליים |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1, תוכנ\1ת, אימפריה, שנייה\1, , |
||
שורה 1:
'''סנכוניאתון''' (ב[[יוונית]]: '''Σαγχουνιάθων'''{{הערה|הגיית השם ביוונית: סנכוּנ'''יא'''תון, ב[[מלעיל]] (ה[[הטעמה]] ב[[הברה]]
==חייו==
שורה 5:
==כתביו==
כתביו של סנכוניאתון תורגמו ליוונית על ידי [[פילון איש גבל]].{{הערה|שלמה ראבין (רובין), מעשה בראשית של הכנעני סנחוניתון עם מבוא גדול המבאר באספקלריא מאירה חותם
הספר של פילון על המיתולוגיה הפינקית המבוסס על כתבי סנכוניאתון כלל שמונה כרכים ונקרא "ההיסטוריה הפיניקית" (Φοινικικη ιατοαρια או Φοινικικια). הוא התייחס בו לתיאור בריאת העולם, האלים והמיתולוגיה.{{הערה|[Baumgarten, The Phoenician History of Philo of Byblos (Leiden, 1981)]}}{{הערה|[http://r.4dt.org/pdf/Barr_Philo-of-Byblos-and-His-Phoenician-History.pdf PHILO OF BYBLOS AND HIS " PHOENICIAN HISTORY By JAMES BARR, M.A., B.D., F.B.A. PROFESSOR OF SEMITIC LANGUAGES AND LITERATURES IN THE UNIVERSITY OF MANCHESTER]}} המידע על ספריו של פילון על ההיסטוריה הפיניקית ידוע לנו בעיקר מהקטעים המצוטטים אצל אוסביוס בספרו "הכנה לבשורה". מתוך השוואה של 35 קטעים המצוטטים אצלו עם ציטוטים של אותם קטעים במקומות אחרים, עולה כי אוסביוס ציטט במדויק את פילון.{{הערה|[http://phoenicia.org/creation.html#ixzz4kszeUYy5 Sanchuniathon of Berytus, Phoenician History tr. Philo of Byblos, fragments.]}}
חוקר המקרא הגרמני [[אוטו אייספלדט]], שהתמחה בחקר תרבות הפיניקים (שקרבתה לחלקים מהמקרא הוכחה בעבר), על פי ממצאי האוגריתית. אייספלדט מסתמך בפירושו על שני קטעים מכתבי פילון מגְבַל, העוסקים בתיאור דומה למה שאנו מוצאים במקרא. על פי כתביו של סנכוניאתון, סיפור הבריאה הפיניקי מתחיל באֵלָה בשֵם בָּאאוּ (Baau). באאו ה'אם הראשונית' [[האלה האם]] מתוארת על ידיו בתור - לילה.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=id2wCQAAQBAJ&pg=PA6&lpg=PA6&dq=Baau+Sanchuniathon&source=bl&ots=oWVMKbiULi&sig=DMkMXe0_X9XAGAZ-DQRsGcmHF_U&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiw--Ki0tXUAhUSlxQKHbsOBUYQ6AEIMTAC#v=onepage&q=Baau%20Sanchuniathon&f=false Greek Religion and
Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6] Philo's primeval mother interpreted by him as Night }} האלה מופיעה במיתוסים: האכדי, הבבלי, הפיניקי והשומרי, בשמות האלה בָּאאוּ (Baau), האלה באהו (Bahu) או האלה בוהו (Bohu) .{{הערה|[Encyclopedia of Ancient Deities. Edited by Charles Russell Coulter, Patricia Turner. "Bau Ba'u (Akkadian, Babylonian, Phoenician, Sumerian) Also known as: Baau
. ומקשרים את תהו אל האלה [[תיאמת]] המופיעה באפוס [[אנומה אליש]] הבבלי ואת בהו אל האלה הפיניקית באאו.
בכתביו, הוא מתאר את התהוות העולם במסורת הפיניקית,{{הערה|F. Jacoby. Die Fragrnenie tier Griechisehen Historiker, iii (Leiden. 1958), pp. 802 24.}} ראשית הפולחן וייסודה של התרבות החומרית. לעומת התיאור הקצר בבראשית, הבא כהערות לוואי לשמות המייסדים, הרי בכתביו מתואר נושא זה בהרחבה. לאחר סיפור בריאת העולם הוא מספר על המצאת המזון, המצאת התפילה לאל בעת בצורת, המצאת האש, המצאת הבית והמחסה, המצאת מגן לגוף מעורות חיות,{{הערה|השוו {{תנ"ך|בראשית|נ|כא}}.}} קביעת המועדים{{הערה|השוו {{תנ"ך|בראשית|א|טו}}.}} ולאחר מכן המצאת הציד והדיג, המצאת הברזל המצאת לחשים והגדת עתידות, המצאת החקלאות ועוד.{{הערה|[http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=94678659&nTocEntryID=94682562 ייסוד התרבויות במסורת העברית, הכנענית והשומרית מתוך: עולם התנ"ך - בראשית > בראשית > פרק ד]}}
שורה 17:
הוא מרבה לתאר בכתביו את האל הכנעני [[אל (אל כנעני)|אל]], ובתרגום כתביו [[פילון איש גבל]] מזהה את אל עם [[קרונוס]] היווני.
מיתוס פיניקי המופיע בכתביו מספר שאיש בשם אוסוס שנלכד ביער בוער, כרת עץ, דחף אותו לים וכך ניצל מן האש, וזה היה הפיניקי הראשון שהפליג בים.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=-o8l_H3B_rUC&pg=PA105&lpg=PA105&dq=%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F+141-64&source=bl&ots=JUMV28J-zR&sig=K60sqKj_sfVq-0YIF-jYnK6gG1o&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwieqpiD1c_UAhVHvhQKHV-9BOgQ6AEIKTAC#v=onepage&q=%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F%20141-64&f=false רומא אמפריאליזם
==קישורים חיצוניים==
|