סנכוניאתון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (קרבת), אחידות במיקום הערות שוליים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1, תוכנ\1ת, אימפריה, שנייה\1, ,
שורה 1:
'''סנכוניאתון''' (ב[[יוונית]]: '''Σαγχουνιάθων'''{{הערה|הגיית השם ביוונית: סנכוּנ'''יא'''תון, ב[[מלעיל]] (ה[[הטעמה]] ב[[הברה]] השניההשנייה מהסוף).}}; ב[[לטינית]]: '''Sanchuniathon''') היה [[היסטוריון]], סופר וכוהן [[פיניקים|פיניקי]] שתיעד את ה[[מיתולוגיה]] הפיניקית וכתב על האלים והעולם.
 
==חייו==
שורה 5:
 
==כתביו==
כתביו של סנכוניאתון תורגמו ליוונית על ידי [[פילון איש גבל]].{{הערה|שלמה ראבין (רובין), מעשה בראשית של הכנעני סנחוניתון עם מבוא גדול המבאר באספקלריא מאירה חותם תכניתתוכנית מסתרי מעשה בראשית וסודות ספרי היצירה אצל היהודים הקדמונים (שם בספר בגרמנית: (Kosmologie und Theoginie der Phonizier. הכוונה סנכוניאתון, הסופר הפיניקי שפילון מגבל (שדבריו נשתמרו בחיבורו של אוזוויוס (Preaparation evangelica, שטען שסמך על חיבור שנכתב לפני מלחמת טרויה. ראו: השחר, חוברת שלישית, עמ' 43-68.}}{{הערה|[O. Eissfeldt, Taautos und Sanchuniathon, Berlin, 1952 ]}} פרגמנטים מחיבורו של פילון [[חיבור אבוד|נשתמרו]] בחיבור [[הכנה לבשורה]] של [[אוסביוס מקיסריה|אוסביוס]] (בישוף [[קיסריה]] במאה הרביעית לסה"נ). תעודות שנמצאו ב[[אוגרית]] מאשרות את הציטוט מן הסופר הפיניקי. פרופ פ' ב. פורבס מאוניברסיטת אדינבורו, התייחס אל היסטוריון הפיניקי סנכוניאתון וכתב כי מסמכים מהמאה ה-14 לפנה"ס מראס שמרה, אוגרית, שפורסמו ב-1929, "הוכיחו באופן סופי שסנחוניתון הוא ללא ספק דמות אמיתית לאור ההתכתבויות הרבות בינו לבין טקסטים הנ"ל".{{הערה|Forbes, Peter Barr Reid, "Philon of Byblos" in ''The Oxford Classical Dictionary'', New York, New York.: Oxford University Press, 1991, p.823.}}
 
הספר של פילון על המיתולוגיה הפינקית המבוסס על כתבי סנכוניאתון כלל שמונה כרכים ונקרא "ההיסטוריה הפיניקית" (Φοινικικη ιατοαρια או Φοινικικια). הוא התייחס בו לתיאור בריאת העולם, האלים והמיתולוגיה.{{הערה|[Baumgarten, The Phoenician History of Philo of Byblos (Leiden, 1981)]}}{{הערה|[http://r.4dt.org/pdf/Barr_Philo-of-Byblos-and-His-Phoenician-History.pdf PHILO OF BYBLOS AND HIS " PHOENICIAN HISTORY By JAMES BARR, M.A., B.D., F.B.A. PROFESSOR OF SEMITIC LANGUAGES AND LITERATURES IN THE UNIVERSITY OF MANCHESTER]}} המידע על ספריו של פילון על ההיסטוריה הפיניקית ידוע לנו בעיקר מהקטעים המצוטטים אצל אוסביוס בספרו "הכנה לבשורה". מתוך השוואה של 35 קטעים המצוטטים אצלו עם ציטוטים של אותם קטעים במקומות אחרים, עולה כי אוסביוס ציטט במדויק את פילון.{{הערה|[http://phoenicia.org/creation.html#ixzz4kszeUYy5 Sanchuniathon of Berytus, Phoenician History tr. Philo of Byblos, fragments.]}}
 
חוקר המקרא הגרמני [[אוטו אייספלדט]], שהתמחה בחקר תרבות הפיניקים (שקרבתה לחלקים מהמקרא הוכחה בעבר), על פי ממצאי האוגריתית. אייספלדט מסתמך בפירושו על שני קטעים מכתבי פילון מגְבַל, העוסקים בתיאור דומה למה שאנו מוצאים במקרא. על פי כתביו של סנכוניאתון, סיפור הבריאה הפיניקי מתחיל באֵלָה בשֵם בָּאאוּ (Baau). באאו ה'אם הראשונית' [[האלה האם]] מתוארת על ידיו בתור - לילה.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=id2wCQAAQBAJ&pg=PA6&lpg=PA6&dq=Baau+Sanchuniathon&source=bl&ots=oWVMKbiULi&sig=DMkMXe0_X9XAGAZ-DQRsGcmHF_U&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiw--Ki0tXUAhUSlxQKHbsOBUYQ6AEIMTAC#v=onepage&q=Baau%20Sanchuniathon&f=false Greek Religion and
Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6] Philo's primeval mother interpreted by him as Night }} האלה מופיעה במיתוסים: האכדי, הבבלי, הפיניקי והשומרי, בשמות האלה בָּאאוּ (Baau), האלה באהו (Bahu) או האלה בוהו (Bohu) .{{הערה|[Encyclopedia of Ancient Deities. Edited by Charles Russell Coulter, Patricia Turner. "Bau Ba'u (Akkadian, Babylonian, Phoenician, Sumerian) Also known as: Baau , Bahu, Bohu" ]}}{{הערה|[https://www.britannica.com/topic/Bau-Mesopotamian-deity Bau. MESOPOTAMIAN DEITY. WRITTEN BY: THE EDITORS OF ENCYCLOPÆDIA BRITANNICA]}} חוקרים מוצאים קשר בין המיתולוגיה הפיניקית לבין הביטוי תֹהוּ וָבֹהוּ המופיע בבראשית א 2
. ומקשרים את תהו אל האלה [[תיאמת]] המופיעה באפוס [[אנומה אליש]] הבבלי ואת בהו אל האלה הפיניקית באאו. {{הערה|[https://link.springer.com/chapter/10.1007/978-94-010-9612-6_14 The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer], "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"}}{{הערה|[http://r.4dt.org/pdf/Barr_Philo-of-Byblos-and-His-Phoenician-History.pdf Watson, Wilfred GE. "Philo of Byblos, the Phoenician History: Introduction, Critical Text, Translation, Notes (CBQMS 9)." (1983): 652-654.]," equation of "Baau" with Hebrew bôhû "}}{{הערה|[Cosmogonic Affinities in Genesis 1:2 . Journal of Near Eastern Studies. Volume 43, Number 3 Apr., 1927]}} בקטע אחד המובא שם,{{הערה|במהדורת אטרידג' ואודן, עמ' 35.}} מוצגת "סצנת־בראשית" ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל. לאחר מכן בא תיאור של רוח זו כאחוזת תאווה־מינית.{{הערה|{{הארץ|אדמיאל קוסמן|לעשות אהבה כדי לברוא את העולם|1.2730362}}.}}
 
בכתביו, הוא מתאר את התהוות העולם במסורת הפיניקית,{{הערה|F. Jacoby. Die Fragrnenie tier Griechisehen Historiker, iii (Leiden. 1958), pp. 802 24.}} ראשית הפולחן וייסודה של התרבות החומרית. לעומת התיאור הקצר בבראשית, הבא כהערות לוואי לשמות המייסדים, הרי בכתביו מתואר נושא זה בהרחבה. לאחר סיפור בריאת העולם הוא מספר על המצאת המזון, המצאת התפילה לאל בעת בצורת, המצאת האש, המצאת הבית והמחסה, המצאת מגן לגוף מעורות חיות,{{הערה|השוו {{תנ"ך|בראשית|נ|כא}}.}} קביעת המועדים{{הערה|השוו {{תנ"ך|בראשית|א|טו}}.}} ולאחר מכן המצאת הציד והדיג, המצאת הברזל המצאת לחשים והגדת עתידות, המצאת החקלאות ועוד.{{הערה|[http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=94678659&nTocEntryID=94682562 ייסוד התרבויות במסורת העברית, הכנענית והשומרית מתוך: עולם התנ"ך - בראשית > בראשית > פרק ד]}}
שורה 17:
הוא מרבה לתאר בכתביו את האל הכנעני [[אל (אל כנעני)|אל]], ובתרגום כתביו [[פילון איש גבל]] מזהה את אל עם [[קרונוס]] היווני.
 
מיתוס פיניקי המופיע בכתביו מספר שאיש בשם אוסוס שנלכד ביער בוער, כרת עץ, דחף אותו לים וכך ניצל מן האש, וזה היה הפיניקי הראשון שהפליג בים.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=-o8l_H3B_rUC&pg=PA105&lpg=PA105&dq=%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F+141-64&source=bl&ots=JUMV28J-zR&sig=K60sqKj_sfVq-0YIF-jYnK6gG1o&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwieqpiD1c_UAhVHvhQKHV-9BOgQ6AEIKTAC#v=onepage&q=%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F%20141-64&f=false רומא אמפריאליזם ואמפריהואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, ישראל שצמן, רחל צלניק-אברמוביץ, עמ' 105]}}
 
==קישורים חיצוניים==