מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1, \1על ידי
שורה 3:
השיטה מתבססת על העובדה שקרח זגוגי (vitrous ice), המושג באמצעות קירור מהיר (super cooling) של מים, יכול להיווצר בתצורה לא גבישית. שימוש בתמיסה מוקפאת מעין זו, מאפשר שיקוף של החומר במיקרוסקופ אלקטרונים ללא אפקט פיזור גבוה הנוצר בקרח גבישי. לשיקוף החומר בתמיסה חשיבות רבה, בשל התלות של מאפייני החומר ובייחוד המבנה שלו בקיומה של התמיסה ובהרכבה. כתוצאה מכך, מבנה חומרים ביולוגיים בסביבת ואקום שונה בתכלית מהמבנה שלהם בסביבתם הטבעית (in vevo).
 
השיטה הוצגה לראשונה ב-1974 ע"יעל ידי  Ken Taylor ו-Robert Glaeser שהוכיחו כי ניתן לשמר מבנה של חלבונים בתוך קרח זגוגי{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Taylor, K.A. & Glaeser|שם=186 1036–1037 (1974|כתב עת=R.M. Science}}}}. בראשיתה, השיטה לא היוותה תחרות אמיתית לשיטות המקובלות כמו קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן, בשל רזולוציה נמוכה. עם השנים התפתחה השיטה והרזולוציה עלתה בהדרגתיות, כשב-[[2014]] הושגה באמצעות השיטה רזולצייה כמעט אטומית  (4.5 Å) שאיפשרה להציג את צורתם של [[ריבוזום|ריבוזומים]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Wong et al.|שם=Cryo-EM structure of the Plasmodium falciparum 80S ribosome bound to the anti-protozoan drug emetine|כתב עת=eLife}}}} ושל [[מיטוכונדריון|המיטוכונדריה]] {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Amunts et al|שם=Structure of the yeast mitochondrial large ribosomal subunit|כתב עת=Science}}}}
 
== התפתחות השיטה ==