הלכות צבא – הבדלי גרסאות

נוספו 27 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
תיקון קישור
מ (ביטול קישור מדף לעצמו#)
מ (תיקון קישור)
ב[[ספרי]] מובאת מחלוקת לגבי ההיתר להקיף עיר מכל צדדיה ללא אפשרות מילוט, דיון שנדרש על [[מלחמת מדין]]. [[תנא קמא]] מתיר לעשות זאת, ואילו [[רבי נתן]] אוסר. בין ה[[רמב"ן]] ל[[רמב"ם]] קיימת [[מחלוקת]] לטעם האיסור: האם מדובר במצווה מטעמים [[מוסר]]יים, או שמדובר ב[[טקטיקה]] צבאית שנועדה להביא לניצחון.
 
ב[[מסכת עירובין]] מובא רצף של הלכות הבאות להקל על היוצאים למלחמה: היתר לקחת עצים ללא חשש [[גזל (משפט עברי)|גזל]], ופטור מ[[נטילת ידיים]], מעישור [[דמאי]] ומ[[עירוב חצרות|עירובי חצרות]]. (משנה עירובין א, י). בתלמודים מבואר שהלכות אלו נקבעו בשעה ש"חנו על הבאר", וככל הנראה מדובר ב[[מצור]] על ה[[חקרא]] במהלך [[מרד החשמונאים]].
 
בשל אובדן העצמאות היהודית לאחר [[חורבן בית שני]], התמעט העיסוק בהלכות הצבא, ובשל כך היקף הדיונים ההלכתיים בשאלות הצבא הוא מצומצם ביותר, ואף אין מסכת על כך ב[[משנה]]. גם ב[[תלמוד]] הדיונים מצומצמים, ומפוזרים במקומות שונים. כך, למשל, לומדת הגמרא ב[[מסכת חולין|חולין]] שהותר לבני ישראל בשעת [[התנחלות השבטים|כיבוש הארץ]] לאכול אפילו קדלי [[חזיר]] (בבלי [[מסכת חולין|חולין]] [[S:חולין יז א|י"ז ע"א]]).