אין מוקדם ומאוחר בתורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 9:
האזכור הראשון של הביטוי נמצא במכילתא דרבי ישמעאל{{הערה|1=מכילתא דר"י, מסכתא דשירה, פר' ז}}, אך מופיע גם במכילתא דרשב"י{{הערה|1=מכילתא דרשב"י פרק טו}}, בספרי במדבר{{הערה|1=ספרי במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא סד}}, ובתלמוד הירושלמי{{הערה|1=תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה דף ז ע"א, ובעוד מקומות}}.
ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|1={{בבלי|פסחים|ו|ב}}}} דנה הגמרא בשאלה ממתי דורשים בהלכות הפסח, ומביאה הגמרא כי הפסוק ממנו לומדים שמשה דרש בהלכות [[פסח]] ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] מופיע לאחר מאורע שקרה בר"ח [[אייר]], ועל כן מוכיח [[רב (אמורא)|רב]] ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה". ובהמשך מביאה הגמרא הסתייגות בשם [[רב פפא]] כי כלל זה שאין מוקדם ומאוחר בתורה חל רק כאשר מדובר בשני עניינים שונים שמופיעים בשני מקומות שונים בתורה, אך בעניין אחד ודאי שיש מוקדם ויש מאוחר, וכל מה שכתוב קודם גם היה קודם. (בגדר "עניין אחד" נחלקו הפרשנים: לדעת [[רש"י]], עניין אחד היינו פרשייה אחת, ולדעת [[רבנו חננאל]] עניין אחד היינו תוכן אחד
הראשון בין הפרשנים [[הראשונים]] שהשתמש בכלל זה היה [[רש"י]], שהרבה להשתמש בביטוי בכל פעם שנתקל בשאלה פרשנית שכזאת. כמוהו גם רבי [[אברהם אבן עזרא]] ובעל ה[[תורה תמימה]]. גישה זאת אומרת שהקשר בין הפרשיות הוא בעיקר תוכני ואולי אפילו חסר קשר, אך בוודאי אינו תלוי זמן.
| |||