הבדלים בין גרסאות בדף "מידות שהתורה נדרשת בהן"

מ
תיקון קישור
מ (נקיון פרמטרים בתבנית:הערות שוליים (דיון))
מ (תיקון קישור)
כלל זה אומר שכאשר ניתן לפרש פסוק אחד בכמה דרכים, כדאי ללמוד מעניינו של הקטע והקשרו.
 
לדוגמה: [[חז"ל]] התלבטו האם [[לא תגנוב]] שב[[עשרת הדיברות]] מתייחס ל[[חטיפה]] (גונב נפשות) או [[גניבה (משפט עברי)|גניבה]] רגילה, והם הגיעו למסקנה על סמך ניתוח הקטע שמדובר בחטיפה. {{ציטוטון|תנו רבנן, '''לא תגנוב''' בגונב נפשות הכתוב מדבר. אתה אומר בגונב נפשות או אינו אלא בגונב ממון אמרת? צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן: דבר הלמד מעניינו, במה הכתוב מדבר? בנפשות. אף כאן בנפשות}}{{הערה|1=(תלמוד בבלי, [[מסכת סנהדרין]] דף פ"ו עמוד א'.}}. "'''דבר הלמד מסופו''' כיצד? ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם משמע בית שיש בו אבנים ועצים ועפר מטמא. יכול אף בית שאין בו אבנים ועפר ועצים ת"ל ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית. דבר הלמד מסופו שאין הבית מטמא אלא אם כן יש בו אבנים ועצים ועפר".מידה זו היא הבסיס לפרשנויות על פי שיטת [[סמיכות פרשיות|סמיכות הפרשיות]]
 
===שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם===
107,160

עריכות