קניבליזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21:
מקור המונח קניבליזם בשם בשבטי ה"[[קריב (קבוצה אתנית)|קריב]]" ה[[אינדיאנים]] שהתיישבו ב[[אי]]ים שבדרום [[הים הקריבי]] ושהיו ידועים במנהגי הקניבליזם שלהם. שבטים אלו היו ידועים אצל אויביהם כ"קניבה". הספרדים כינו את האינדיאני משבט זה "קניבל" והכינוי תפס בהדרגה את המשמעות הנוכחית. קיימת גם גרסה שבשפת ה"קריב" "קניבל" פירושו "אדם עז-רוח". המילה הוכנסה ל[[שפה]] ה[[אנגלית]] בעקבות פרסום ספרו של [[ריצ'רד האקלוט]] "'''מסעות'''". במילון אוקספורד מצויים שהשימוש הראשון במילה באנגלית מופיע בתרגום תיאור המסעות של [[כריסטופר קולומבוס]] מ-1553{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=J4i3zV4vnBAC&pg=PA71 Caannibal], Oxford Dictionary of Word Origins}}.
 
בסיפורים עבריים קדומים וכן בסיפורי חסידים מאוחרים שבטים אוכלי אדם נקראו "לודים". ב[[תלמוד]] מובאים מספר סיפורים על "לודים", שרש"י מפרש "אוכלי אדם הן".{{הערה|1=בצוואת{{בבלי|שבת|י|א}}}} בספר "[[צוואת הריב"ש]]" מופיע סיפור על [[הבעל שם טוב]] שהגיע לאי של "לודים" בדרכו לארץ ישראל, כמעט נאכל בידיהם, ניצל בנס, אך נמנע מהמשך הנסיעה, וחזר לאירופה.}}. גם ב[[תלמוד]] מובאים מספר סיפורים על אוכלי אדם בשם "לודים", שהמפורסם מביניהם הוא סיפור נפילתו של [[ריש לקיש]] בידיהם. היה להם מנהג של "משאלה אחרונה של הנידון למוות", וריש לקיש ביקש שק עם אבן קטנה בפנים עמו הוא יכה בכל אחד מהם מכה אחת. הם מילאו את בקשתו בחושבם שזה לא מסוכן, אך רבי אלעזר היה בעל כוח רב, והצליח להרוג את כולם.
 
[[ויליאם שייקספיר]] השתמש בה במחזה [[הסערה]] כשמו של המשרת המפלצת "קליבן", [[אנגרמה]] (ערבול אותיות) של המלה קניבל. בספר [[רובינזון קרוזו]] מתואר כיצד אינדיאנים משבט "קריב" הורגים את קורבנותיהם האומללים באמצעות חבטה באלה על ראשם. [[פול סרה דל סאגאוס]] (Paul Serre del Sagués) בן התקופה המתוארת בספר, רשם כך על "קריבים" מ[[קוסטה ריקה]]: "מהלומה שכוונה לעורפו הרגה את הקורבן. ואז ה[[שאמאן]] פתח את בית החזה בעזרת סכין [[אובסידיאן]], הוציא את ה[[לב האדם|לב]] וטעם אותו. ובינתיים עוזריו ביתרו את הגופה על מנת לאוכלה, וחילקו גרעיני [[תירס]] טבולים בדם כ[[פטישיזם דתי|פֶטיש]] (עצם נערץ)".