ויכוח ברצלונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
== הרקע לוויכוח ==
הרקע לוויכוח היה המדיניות האנטי-תלמודית שהשפיעה על המנהיגים הדתיים של הנצרות, כפי שבא לידי ביטוי גם ב[[משפט פריס]] שהביא ל[[שריפת התלמוד|שריפת]] כמויות אדירות של ספרי [[תלמוד]]. הוויכוח נערך בארמונו של מלך אראגון, [[חיימה הראשון, מלך אראגון|חיימה (יעקב) הראשון]], ועמו ראשי הממלכה והכנסייה וראשי המסדר הדומיניקני שהפעילו את ה[[אינקוויזיציה]] הנוצרית (כלומר המנהיגות הפוליטית והרוחנית). הקהל היה כולו נוצרי למעט נציגי היהודים עצמם ולמעשה הוויכוח היה מעין משפט שבו עמדו הרמב"ן והיהדות למשפט לפני הנוצרים, על שהם עדיין מחזיקים באמונה היהודית ולא מוותרים עליה לטובת האמונה הנוצרית.
 
הפוסק במשפט היה המלך עצמו שנחשב הגון כלפי ה[[רמב"ן]], ולהבדיל מוויכוחים אחרים, אף התיר לרמב"ן להתבטא כאוות נפשו. עם זאת, הרמב"ן לא היה יכול להקשות בשאלות על היהודי המומר שאיתו התווכח, ויכול היה רק לענות על שאלות שהלה הפנה אליו.
 
המשתתפים בוויכוח היו ה[[רמב"ן]], יהודי מומר בשם [[פאבלו כריסטיאני]], שמכונה בספר "פראי פול", ה[[חיימה הראשון, מלך אראגון|מלך]] ועוד כמה אנשי כמורה. המלך מינה חבר שופטים אובייקטיביים לכאורה כדי לקבוע מי צודק בוויכוח.
שורה 14 ⟵ 12:
* בין אם בא ובין אם לא - האם [[ישו]] הוא המשיח?
* האם למשיח כוחות על אנושיים או סמכויות גבוהות משל מלאכים?
 
הפוסק במשפט היה המלך עצמו שנחשב הגון כלפי ה[[רמב"ן]], ולהבדיל מוויכוחים אחרים, אף התיר לרמב"ן להתבטא כאוות נפשו. עם זאת, הרמב"ן לא היה יכול להקשות בשאלות על היהודי המומר שאיתו התווכח, ויכול היה רק לענות על שאלות שהלה הפנה אליו.
 
== מהלך הויכוח ==