פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני שנתיים
מ
קישור פנימי
 
===היברידיות===
כדי לתאר את ה[[דיאלקטיקה]] של הפילוסוף הגרמני [[הגל]] נהוג להשתמש בשלישייה [[תזה]]-[[אנטיתזה]]-[[סינתזה (פילוסופיה)|סינתזה]]. על סמך הדיאלקטיקה הזאת נוצרה גם תפישתו של צוקרמן בנוגע ל"ישראלית": התזה, למשל של הבלשנים [[חיים רבין]] ו[[חיים רוזן]], היא שהישראלית היא שפה שמית: עברית שהוחייתה; האנטיתזה, למשל של הבלשנים [[גוטהלף ברגשטרסר]] ופאולו[[פאול וקסלר]], היא שה"ישראלית" היא שפה אירופית: יידיש עם מלים עבריות; והתרומה של צוקרמן היא ביצירת הסינתזה: ה"ישראלית" היא שפת-כלאיים אירו-אסיאתית: הן שמית (ממשפחת הלשונות האפרו-אסיאתיות) והן אירופית (ממשפחת הלשונות ההודו-אירופיות).{{הערה|שם=hebrew}}
 
לפי צוקרמן, "הכלי החשוב ביותר בספר הוא "'''עקרון החפיפה'''": ככל שמאפיין לשוני קיים ביותר שפות תורמות, כך יש לו סיכוי גדול יותר לחדור לשפה המתהווה. מהפכניות העיקרון הזה נעוצה בעובדה שהוא נוגד את "אילן היוחסין", כלי חשוב בבלשנות היסטורית, שיכול להשתמע ממנו שלכל שפה יש הורה אחד בלבד. אילן היוחסין עומד בבסיסן של התזה והאנטיתזה, שכן כל אחת מהן מאמינה של"ישראלית" יש רק הורה אמיתי אחד: בין אם הוא העברית (תזה) ובין אם הוא היידיש (אנטיתזה). הסינתזה, לעומת זאת, רואה ב"ישראלית" לשון רב-הורית."{{הערה|שם=hebrew}}
106,875

עריכות