אסטלת כלמו – הבדלי גרסאות

'''אסטלתאַסְטֶלַת כִּלַמֻוַ''' (בתעתיק מלא: כּילַמוּוַה; Kilamuwa), היא [[אסטלה]]  ממחצית [[המאה ה-9 לפנה"ס]] של המלך כלמוכִּלַמֻוַ, מלך [[שמאל (ממלכה עתיקה)|ממלכת שַמאַל]]. שמאל (Sam'al); הידועהידועה גם בשם יַאֻדִי, ב[[חתית]]. שמאל) הייתה ממלכה [[ארמים|ארמית]] ששכנה באזור דרום [[טורקיה]] של היום. מקומו של, האתרבאתר הואהנקרא זינג'ירלי הויוק (Zincirli Höyük{{כ}} {{coord|37.103611|36.678611|display=inline|type:landmark}}). הממלכה התקיימה בין השנים 680-940940–680 לפנה"ס, עד שנכבשה בידי [[אשור#האימפריה החדשה (עד סוף המאה ה-7 לפנה"ס)|האימפריה הנאו-אשורית]].

אסטלת כלמו (או אורטוסטט = אבן ריבוד) התגלתה במהלך החפירות שבוצעו בין השנים 1902-18881888–1902 על ידי משלחת גרמנית של [[החברה הגרמניתהאוריינטלית האורינטליתהגרמנית]] (Deutsche Orient-Gesellschaft), בראשותם של ה[[ארכאולוג]] האוסטרי [[פליקס פון לושן]] (Felix von Luschan) והארכאולוג הגרמני [[רוברט קולדווי]] (Robert Koldewey). האסטלה התגלתה בשנת 1902 בפתח הכניסה של הארמון המלכותי.{{הערה|[https://www.usc.edu/dept/LAS/wsrp/educational_site/ancient_texts/kilamuwa.shtml Kilamuwa and the kings of Sam'al] באתר WSRP}}

האסטלה עשויה מ[[בזלת]], גובהה כ-1.56 מטר ורוחבה 1.30 מטר. והיאהיא כוללת 16 שורות של טקסט בשפה ה[[פיניקית]], וכתובההכתוב ב[[אלפבית פיניקי]].{{הערה|שם=בראון|[https://www.academia.edu/1130938/The_Kilamuwa_Relief_Ethnicity_class_and_power_in_Iron_Age_North_Syria The Kilamuwa Relief: Ethnicity, class and power in Iron Age North Syria] מאמר מאת {{כ}} Brian Brown, עמ' 342-341}}

הכתובת כתובה בפיניקית על ידי דובר [[ארמית]], שימוש זה מצביעהמצביע על כך שכלמו התייחס לארמית כשפת דיבור ולא שפת כתיבה.; מספר עשורים לאחר כתובת זאת, הפכה הארמית גם לשפת כתיבה.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=3QjdyM4YN8UC&pg=PA23&lpg=PA23&dq=%22%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9B%D7%9C%D7%9E%D7%95%22&source=bl&ots=9McA9cs59P&sig=aNVCXJ8xwHSUJTrwsEQR6MCShM0&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwj5uMGGoo7KAhUKsxQKHWT3Aw8Q6AEIHDAA#v=onepage&q=%22%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%9B%D7%9C%D7%9E%D7%95%22&f=false מבוא לארכיאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקרא - יחידה 10], הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 23}}

באסטלה רואים אתנראה המלך כלמו עומד בצדודית בצידהבצדה השמאלי העליון של האסטלה, במקביל לתשע השורות הראשונות של הטקסט. גובה דמות המלך כ-0.5כחצי מטר. הוא מושיט את ידו הימנית כלפי מעלה כשאצבעו מופנית כלפי סמלי ארבעה [[מיתולוגיה כנענית|אלים כנענים]] משמאל לימין: [[כובע]] מחודד בעל שתי קרניים, חפץ דמוי קשת שקצותיה מופנות כלפי מטה ומסתיימות בעיגול, [[גלגל השמש]] עם כנפיים, ו[[ירח|גלגל לבנה במילואה]].{{הערה|[[יצחק אבישור]], '''כתובות פיניקיות והמקרא,''', הפרק "כתובת כלמ מלך יאדי", עמ' 205}} ידו השמאלית מוטלת כלפי מטה כשהיא אוחזת פרח [[לוטוס]] נבול, המסמל את מות המלך. המלך לבוש במחצלותיו בסגנון אשורי, ועל ראשו קסדה מחודדת. האסטלה שוכנת באוסף אגף מוזיאון המזרח התיכון ב[[מוזיאון פרגמון]] בברלין.

באסטלה מופיע אזכור של המלך חיא, אביו של כלמו. שם זה (בצורה ח'נ וגם ח'ינ,) מופיע כמלך שמאלשַמאַל ב[[אנליםספרי השנים]] בשנים 858, 857, ו-853 לפנה"ס, של המלך האשורי [[שלמנאסר השלישי]] (מן השנים 858, -857 824ו-853 לפנה"ס).; [[תיארוך]] זה מציב את כלמו בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-9 לפנה"ס.{{הערה|שם=בראון}}

הכתובת בת 16 השורות, כתובה מימין לשמאל, מחולקתומחולקת לשני חלקים כשבכלבני חלק8 יששורות 8כל שורותאחד. ההפרדה בין שני החלקים נעשתה על ידי שני קווים אמנותיים. הטקסט בשני החלקים אינו זהה באורכו. החלק הראשון קצר יותר. כדי להתאים את השורות לגודל האסטלה, יש מילים שמתחילות בשורה אחת, והשלמת המילה בשורה הבאה. זאת כתובת ראווה שבו המלך מתפאר במעשיו, כשהוא מבטל את מעשי קודמיו. שני חלקי הכתובת מתחילים בהצגה עצמית של המלך.{{הערה|שם=אבישור206|יצחק אבישור, '''כתובות פיניקיות והמקרא,''' הפרק "כתובת כלמ מלך יאדי", עמ' 206}} בחלק הראשון המלך מתאר את המצב ששרר בממלכתו עד לעלייתו לשלטון, ואילו החלק השני עוסק בשינויים לטובה שכלמו הביא לעמו וממלכתו.

הכתובת מתחילה בציון השושלת של כלמו, כשהוא מציין שכל מלך לא עשה דבר, בעוד שהוא כלמו מדגיש את הדברים שהוא עשה. מייסד השושלת הוא גַבַּרִ, לאחריו מלך בַּמַה, אחריו חיא, לאחריו המלך שַאַל שהיה אחיו של כלמו. ארבעת השמות הראשונים הם בשפה שמית-מערבית. השם כלמו הוא שם לווי {{אנ[[לווית|Luwian language}}לוּוי]]. על פי הכתובת, אביו חיא הוטרד על ידי מלכים חזקים שדרשו ממנו מזון, אבל הוא השתולל ביניהם כמו אש ושרף את זקנם. בכתובת יש התייחסות למלך הדננים, זאת(Danuna) היא– ממלכת [[קוה (ממלכה)|קוה]] {{אנ|Quwê}} שכנתה המערבית של שמאלשַמאַל בצידה המזרחי של [[קיליקיה]], שהתעצמה ולחצה על שמאלשַמאַל. כדי לעמוד בלחצם, הוא ביקש ממלך אשור שיסייע לו במאבקו איתם. זאת הייתה הממלכה היחידה שהוא נדרש לעזרה כדי להתגבר עליה. ב[[כתובת אזתוד|כתובת אַזַתִוַדַ]] של אַזַתִוַדַ מלך הדננים, הוא מציין שהרחיב את ממלכתו. תיארוכה של הכתובת שנוי במחלוקת בין החוקרים, בין המאה ה-9 לפנה"ס והמאה ה-8 לפנה"ס. וייתכן שמדובר באותו אירוע היסטורי המתואר בשתי הכתובות. הוא מספר שתחת המלכים הקודמים, האנשים יללו כמו כלבים, בעוד שהוא היה כמו אבא ואמא. אבל הוא נתן כסף, בקר ובגדים לגברים שמעולם לא ראו כל כך הרבה. הוא לקח את האנשים יד ביד, והם נתנו לו את נפשם כמו נפש יתום מאם. הכתובת מסתיימת בקללה האומרת שאם מישהו מהבנים הבאים אחריו, יתערב בכתובת הזאת, הוא מאחל לו, שלא יקבל כבוד בין אנשים.

פירוש המונחים "משכבמ" ובעררמו"בעררמ" במשפט "משכבמ לא יכבדו את בעררמ ובעררמ לא יכבדו את משכבמ" היה נתון לדיונים בין החוקרים השונים. בין הרעיונות שהועלו בין החוקרים היו: "משכבמ" מייצג את השכבה הנמוכה הנאו-חתית, ואילו "בעררמ" מייצג את הארמים הכובשים. דעה נוספת הייתה ששני המונחים מייצגים שתי שכבות באוכלוסייה ללא קשר למוצא. סביר שמשכבמש"משכבמ" מייצג את רוב האוכלוסייה, שלאחר שחרור הארץ מתחילה לפרוח..{{הערה|שם=אבישור206}} הכתובת מסתיימת באזכור שלושה אלים: "בעל צמד", אלו של גבר מייסד השושלת,; בעל חמון, אל שמופיע גם בכתובת פיניקיות ופוניות אחרת, הוא האל של במה.; ומסתיים ב"רכבאל" – הרַכָּב של האל, שפירושו החיה הנושאת את האל, זה אלו של כלמו, אלוהי הבית.{{הערה|יצחק אבישור, '''כתובות פיניקיות והמקרא''', עמ' 214-213}} רכבאל הוא האל היחיד המופיע בכל המצבות שנמצאו בזינג'ירלי. הוא גם בא לידי ביטוי בשמו של המלך "בר-רַכִּב" , שמלך בשמאלבשַמאַל בסוף [[המאה ה-7 לפנה"ס]].{{הערה|{{JSTOR|[[יגאל ידין]], [https://sslt.haifa.ac.il/stable/,DanaInfo=www.jstor.org+23734250?origin=pubexport&seq=3#page_scan_tab_contents |על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור], |23734250|'''[[ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]]''', א/ד (תשכ"ז / 1967), עמ' 3363-29}} {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23734250}}.}}

*[[יצחק אבישור]], '''כתובות פיניקיות והמקרא''', הפרק "כתובת כלמו מלך יאדי", הוצאתירושלים: א' רובינשטיין, ירושלים, תשל"ט, עמ' 215-205

* {{JSTOR|דוד לוינשטיין, [https://sslt.haifa.ac.il/stable/,DanaInfo=www.jstor.org+23502760?seq=12#page_scan_tab_contents |כתובת כלמו], |23502760|'''בית מקרא: כתב-עת לחקר''', כרך יד, חוברת ג (לח) (תמוז תשכ"ט), עמ' 85-72,}} באתר{{זמין [[ב-JSTOR]]|זיהוי=23502760}}

* {{JSTOR|[[יגאל ידין]], [https://sslt.haifa.ac.il/stable/,DanaInfo=www.jstor.org+23734250?origin=pubexport&seq=3#page_scan_tab_contents |על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור], |23734250|'''[[ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]]''', א/ד (תשכ"ז / 1967), עמ' 63-29,}} באתר{{זמין [[ב-JSTOR]]|זיהוי=23734250}}