נאו-אורתודוקסיה (יהדות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AddMore-III (שיחה | תרומות) החזרת ניסוח מדויק יותר, פרט שהושמט |
AddMore-III (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
את האחרונה גילם [[רש"ר הירש]], הוגה הראשי, בכמה ססמאות שטבע: [[תורה עם דרך ארץ]] ו-Mensch-Jisroel ("אדם-ישראל"), משמע אין סתירה בין חיים על פי התורה וה[[הלכה]] לבין מודרניות, השכלה ועבודה פרודוקטיבית. הרב הירש טען כי בניגוד לרפורמים, המבקשים לשנות את היהדות בהתאם לרוח המודרנית, הרי שלדעתו מראש אין סתירה בין החיים המודרניים לתורה וניתן לשלבם יחד. בכך עומדת גישתו גם מול גישת [[החת"ם סופר]] השוללת את הקידמה – "[[חדש אסור מן התורה]]".
רש"ר הירש אימץ שינויים אסתטיים שונים, מהסוג שהונהג עוד על ידי רבו חכם [[יצחק ברנייס]] ודומים לו בהתאמת ארחות בית-הכנסת לתרבות הסביבה. אף כי אלה היו מקובלים מזה זמן רב כמעט בכל גרמניה, הם הובילו להתנגשויות בינו לגורמים מסורתיים כשכיהן ב[[מורביה]] הנחשלת יותר. בין היתר, לבש בגדי כמורה, נשא את דרשותיו בגרמנית צחה ולא
אחד ההבדלים המשמעותיים שבין הנאו-אורתודוקסיה לבין התגובות האורתודוקסיות האחרות נגעה לשאלת המטרה הבסיסית. בעוד האורתודוקסיה ביקשה שיניחו לה לנפשה, הנאו-אורתודוקסיה ביקשה ב[[דיעבד]], ובהמשך [[לכתחילה]], לנצל את המודרניות עבור קידום החיים היהודיים והדת היהודית. עבור הירש, לתרבות [[אירופה]] לא היה ערך מכשירי אלא ערך של מהות. הנאו-אורתודוקסיה שמה משקל רב במחשבה ובפרקטיקה שהיה בהם משום עמדה חיובית כלפי המודרנה, ושמה דגש על [[טקס]]ים, [[נימוסים]] ו[[אסתטיקה]] של [[בית כנסת|בית הכנסת]].
|