לואיג'י זינגלס – הבדלי גרסאות

(הרחבה. די מביש למה הויקיפדים הישראלים לא איזכרו אותו פעם אחת)
את התנגדותו הוא ההתנגדות ל[[מונופול (כלכלה)|מונופול כלכלי]], דבר המוביל ל[[יוקר המחיה]] הביע בדרך זו:
 
{{ציטוטון|כאשר עסקים משיגים כוח שוק שיכול לאפשר להם להעלות מחירים, הציבור יכול לבקש הגנה דרך התהליך הפוליטי. אבל כאשר לעסקים יש גם כוח שוק וגם כוח פוליטי, הציבור לא יכול לברוח. בתנאים אלה המערכת מתחילה להיות דומה לכלכלה סוציאליסטית - ולא לכלכלה חופשית. בכלכלה סוציאליסטית המערכת הפוליטית שולטת בעסקים. במערכת קפיטליזם-של-מקורבים העסקים שולטים בתהליכים הפוליטיים. ההבדל דק מאוד: בשני המקרים לא קיימת תחרות והחופש נעלם. ללא תחרות החיים הכלכליים אינם הוגנים, ולמחוברים יש יתרון}} <ref>{{קישור כלליהערה|{{TheMarker|הכותב = גיא רולניק|כתובת =www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2172047|כותרת = 10 דברים שנתניהו יכול ללמוד מהגורו
 החדש שלו|אתר = הארץ1.2172047|תאריך = 22 בנובמברבדצמבר 2013}}</ref>.}}
 
זינגלס הוצג בהבלטה בתקשורת, אשר עולה בקנה אחד עם אמונתו כי כלכלנים צריכים לנקוט עמדה ציבורית יותר לגבי מה שהם מאמינים. בעודו נוקט בעמדת כלכלן מסורתי במובנים רבים, הוא ידוע על כמה דעות ייחודיות שלו. הוא דגל להחליף את כל מסים עם מס הצריכה יחיד, עמדה שבדרך כלל נוקטים בעלי דעות שמרניות פוליטיות. מאידך, הוא הביע תמיכה ברגולציה גדולה יותר של התעשייה הבנקאית. עם זאת, זינגלס הביע את תמיכתו בתקרת החוב של ארצות הברית.
 
בחודש יולי 2012, השתתף זינגלס בתוכנית הרדיו "לא בריינר כלכלי פלטפורמה" של תוכנית [[NPR Planet]]. הוא תמך בתוכנית רפורמה בת שישה חלקים שכללה ביטול כל ההכנסה האמריקנית, מס חברות, מס שכר וכן המלחמה בסמים והחלפת המערכת במס הצריכה הרחב (כולל הטלת מסים על חומרים בלתי חוקיים לשעבר).
 
==לימודים==
תחום הלימוד העיקרי שלו הוא כלכלה עסקית, עם דגש רב על ארגונים ויזמות.