כנף בעלת גאומטריה משתנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 9:
==היסטוריה==
 
המטוס הראשון שהיה בעל מאפיין של גאומטריית כנף משתנה, היה מטוס מדגם ווסטלנד-היל "[[פטרודקטילוס]]". היה זה מטוס ללא זנב שהיה ניתן לשנות במעט את זווית הכנפיים ביחס לגוף המטוס בעת טיסה, והוא יוצר כבר בשנת [[1931]].
 
בהמשך תוכננו ויוצרו מטוסים נוספים בעלי גאומטריית כנף משתנה. אחד מהראשונים שבהם היה [[מסרשמיט Me P.1101]], שתוכנן כך שיהיה ניתן לכוונן את כנפיו בטרם המראה, אך לא באוויר. המטוס מעולם לא המריא לאוויר, עקב סיום [[מלחמת העולם השנייה]] ונפילת [[גרמניה הנאצית]].
 
זמן קצר לאחר מכן, התכנון והדגם הראשוני של המסרשמיט P.1101 הועבר לארצותל[[ארצות הברית]] ונחקר על ידי חברת בל. בשל פגמים וחוסר במסמכי התכנון, וכן נזק שנגרם לאבטיפוסל[[אבטיפוס]], החברה החליטה לנטוש את הפרויקט. במקום להתבסס על התכנונים והדגם הגרמניה[[גרמני]], הוחלט לייצר גרסה חדשה לגמרי של המטוס וכך בא לעולם הדגם [[X-5]], שאת כנפיו היה ניתן לכוונן בעת טיסה. כאשר כנפיו של מטוס זה נמשכו לאחור [[מרכז הכובד]] שלו הוסט לאחור וכתוצאה היה קשה לשלוט בו. כדי לפצות על כך, מהנדסי החברה נאלצו לבנות מערכת שמאזנת את מרכז הכובד בעת שינוי זווית הכנפיים.
 
במרוצת השנים נעשו נסיונות נוספים כדי לקדם את הרעיון להשיגולהשיג תמיכה ממשלתית לפיתוח מטוס מסוג זה. מהנדסים בריטים[[בריטי]]ם ואמריקאיםו[[אמריקאי]]ם עמלו על תכנון והנדסה תקינה של מטוס בעל גיאומטריית כנף משתנה. הבולט שבהם היה מהנדס האוויראונטיקהה[[אווירונאוטיקה]] ל.א ביינס שרשם מספר פטנטים[[פטנט]]ים בארצות הברית של המצאותיו בתחום זה. הפטנטים והניסון ליצור עניין ממשלתי במיזם הולידו את תכנון ופיתוח המטוס [[גרומן XF10F ג'גואר]] בשנת [[1952]]. מטוס זה מעולם לא נכנס לשירות מבצעי, מאחר והוא היה בעל יכולת תמרון עלובה ביותר ונטייה להיקלע לסחרורים באוויר. הרעיון לשלוט בזווית הכנפיים נשכח עד לשנותל[[שנות השישים]], וכאשר עלה מחדש הוביל לתכנון וייצור של דגם מוצלח, [[F-111 ארדוורק]]. היה זה המטוס הראשון בעל גיאומטריית כנף משתנה שיוצר באופן סדרתי והוכנס לשירות מבצעי במספר מדינות.
 
מריגולמ[[ריגול צבאי]] ו[[המלחמה ומתחרותהקרה|מתחרות בין המעצמות]], הרעיון הגיע גם לבריתל[[ברית המועצות]]. הסובייטים פיתחו שני סוגים של מטוסים בעלי גיאומטריית כנף משתנה: אחד בו אחוז נטיית הכנף הוא קטן יחסית ושני בו הכנף נמשכת לאחור בזווית גדולה יותר. כיוונון נמוך יותר של הכנף לאחור הקל על בעיות אווירודינמיות שהיו לדגמים אחרים, אך הוא גם הקטין את התועלת שבמשיכת כנף כזו לאחור. מטוס מהסוג זה שפותחו על ידי רוסיה היה [[סוחוי 17]]. לעומתו, מטוסים מתקדמים יותר בהם בכנף נמשכת לאחור בזווית גדולה יותר שפותחו הם [[מיג-23]] וסוחויו[[סוחוי Su-24]]. דגמי האבטיפוס של המטוסים שהוזכרו נוסו בשנות השישים ונכנסו לשירות מבצעי רק בשנות השבעים. נכון לשנת [[2014]], יותר מ-100 מטוסים מדגם [[טופולב Tu-22M]], מטוס נוסף בעל כנפיים מתכוונות מתוצרת רוסית, היו בשירות מבצעי.
 
הבריטיםה[[בריטים]] ניסו לשתף פעולה עם הצרפתיםה[[צרפתים]] כדי לתכנן ולייצר מטוס קרב בעל גיאומטריית כנף משנתה, אך הצרפתים נסוגו מהרעיון והשותפות בוטלה. כתוצאה מכך הבריטים פנו לעמיתיהם האירופאיים האחרים וכך התהווה המיזם ליצירת המטוס [[פאנביה טורנדו]], שהוא אף [[מטוס קרב רב-משימתי]]. מטוס זה דומה מאוד ביכולותיו לדגם F-111 אך קטן ממנו. לאחר שביטלו את השותפות עם הבריטים, החברה הצרפתית [[דאסו תעופה]] החלה לפתח מטוסי קרב בעל מאפיין של כנף משוכה, "דאסו מיראז' G". הם יצרו שני אביטוס: G4 ו-G8 בשנת [[1968]]. באותו פרק זמן [[הצי האמריקאי]] הציג לעולם את ה-[[F-14 טומקט]], שבא להחליף את הדגם F-111 בתור מטוס הצי. שלא כמו בדגם שנועד להחליף, כנפי הטומקט תוכננו להתכוונן אוטומטית[[אוטומט]]ית בהתאם למהירות ורום הטיסה. את כנפי המטוס ניתן לכוונן גם בעת תאוצה שלילית, ולא רק שם מתקפלות לאחור אלא גם לפנים. [[חיל האוויר האמריקאי]] אימץ אף הוא דגם חדש בעל גיאומטריית כנף משתנה, המטוס [[B-1 לנסר]]. מפציץ זה נועד להוותלהיות בעל שילוב מוצלח של טיסה במהירות [[על-קולי|על קולית]] בגובה נמוך וטיסה במהירות שיוט בגובה רם. המטוס האחרון בעל מאפיין כיוונון הכנפיים, שתוכנן ונכנס לשירות מבצעי, היה המטוס הסובייטי [[טופולב Tu-160]] שיוצר לראשונה בשנת [[1980]].
 
למטוס בעל גיאומטריית כנף משנתה ישנם יתרונות רבים: קיצור מרחק ההמראה, יכולת לשאת יותר מטען וחימושו[[חימוש]] ויכולת חדירה לשטח אווירי במהירות גבוהה אך בגובה נמוך. אולם, למנגנון השליטה בזווית הכנפים יש חסרונות בולטים, ביניהם תוספת ניכרת למשקל המטוס עצמו ושנית מורכבות טכנית גבוהה. אף מטוס בעל מאפיין זה לא יוצר משנת [[1992]], הדגם האחרון שיוצר היה הטופולוב Tu-160. עם זאת, בשנת [[2015]] נמסר כי [[רוסיה]] תפתח במיזם [[PAK DA]], מיזם שלפיו דגם משופר של הטופולוב 160 יפותח. לפי המיזם דגם חדש וראשוני יטוס לראשונה בשנת [[2020]], ויהיה המטוס החדש הראשון בעל גיאומטריית כנף משנתה שעולה לאוויר מזה 28 שנים.
 
==מטוסי גיאומטריית כנף משנתה==