היכל התרבות (תל אביב) – הבדלי גרסאות

 

'''היכל התרבות''' ע"ש [[צ'ארלס ברונפמן]] (לשעבר ע"ש [[פרדריק ר. מאן]]) הוא אולם ה[[קונצרט]]ים העיקרי של [[תל אביב-יפו]], ובנוסף לקונצרטים מוצגים בו לעתים [[מחזמר|מחזות זמר]], מופעים ונערכים בו כנסים. בצמוד להיכל התרבות נמצאים [[תיאטרון הבימה]] ו[[גן יעקב|גינת יעקב]]. האולם הכיל 2,760 מקומות ישיבה, בטרם שופץ ומספר המקומות בו הופחת ב-[[2013]] לכ-2,350, שעדיין הפכו אותו לאחד האולמות הגדולים ביותר ב[[ישראל]].

 

ההיכל הוא אולם הבית של [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]], ובנוסף לה הופיעו בו תזמורות מפורסמות מרחבי העולם, ובהן [[התזמורת הפילהרמונית של ברלין]], [[התזמורת הסימפונית של לונדון]], [[תזמורת פילדלפיה]] ו[[התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק]]. עם הסולנים שהופיעו על בימת היכל התרבות נמנים [[ליאונרד ברנשטיין]], [[יצחק פרלמן]], [[יהודי מנוחין]], [[דניאל בארנבוים]], [[אייזיק שטרן]], [[ארתור רובינשטיין]] ועוד.

בנוסף לקונצרטים מתקיימים בהיכל הופעות [[מוזיקת פופ|פופ]] ו[[רוק (מוזיקה)|רוק]] של זמרים מהמובילים שבמוזיקה הישראלית בהם: [[שלמה ארצי]], [[שרית חדד]], [[אייל גולן]], [[משה פרץ]], [[ריטה]] ו[[עופר לוי]].

 

בניין היכל התרבות תוכנן על ידי האדריכלים [[דב כרמי]], [[זאב רכטר]] ו[[יעקב רכטר]] וכך גם "[[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו]]". "[[גן יעקב]]" השוכן בצמידות להם תוכנן על ידי יעקב רכטר. שני רחובות סמוכים להיכל התרבות, האחד מקביל לו ואחד ניצב לו, קרויים על שם שני אישים הקשורים להיסטוריה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית: [[ברוניסלב הוברמן]] ו[[ארטורו טוסקניני]].

 

בשנת [[2005]] נודע שעיריית תל אביב מתכננת שינוי רחב היקף במבנה ההיכל אשר עיקר מטרתה לדברי העירייה הוא שיפור ה[[אקוסטיקה]] באולם ובניית חדרי חזרות. על תוכנית השינויים הופקד משרד האדריכלים קולקר-קולקר-דיימונד מירושלים והיא זכתה לתמיכה רבה ממספר גורמים, בהם המנצח [[זובין מהטה]] אשר תקף את מצב היכל התרבות כיום: "האולם הזה לא ראוי, גם אם אוהבים את הארכיטקטורה אנחנו צריכים לשמר את זה מבחינת הצליל ומהבחינה הזאת זה פשוט לא מתקבל על הדעת מה שקורה עכשיו".

על אף תמיכת העירייה ומספר גורמים נוספים לתוכנית זו, שאותה קידם דני קייזר, [[מהנדס העיר]] באותה עת, קמו גם מתנגדים רבים ובהם קודמו בתפקיד, [[ישראל גודוביץ]], האדריכל [[עמרי איתן]] ו[[הלל שוקן]], ראש בית הספר לאדריכלות ב[[אוניברסיטת תל אביב]].{{הערה|{{הארץ|[[הלל שוקן]]|לא פחות ברברית מהשמדת פסלי בודהה באפגניסטאן|1.1030061|25 ביולי 2005}}}}

בספטמבר [[2006]] אושרה התוכנית סופית במועצת עיריית תל אביב ומאז שנה זו הייתה בשלבי ביצוע מתקדמים. השיפוץ הסתיים באפריל [[2013]], וכחלק מהשינויים שבוצעו במבנה הופחת מספר המקומות ב-400.{{הערה|{{הארץ|חגי חיטרון|פון דוחנני לא ינצח בפתיחת היכל התרבות בת"א|1.2009194|1 במאי 2013}}}} בתחום ה[[אקוסטיקה]] התקבל ייעוץ מאחד ממהנדסי האקוסטיקה הבכירים בעולם, [[יסוהיסה טויוטה]].{{הערה|{{הארץ|חגי חיטרון|יסוהיסה טויוטה, מומחה עולמי לאקוסטיקה, על השיפוץ בהיכל התרבות בת"א|1.1179707|8 ביולי 2011}}}} ב-[[1 במאי]] [[2013]] התקיימה הופעת הבכורה לאחר שדרוג ההיכל, בהופעת התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

 

 

==גלריה==