פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 27 בתים ,  לפני שנתיים
במרכז המחזה נמצא קונפליקט חילוני-דתי, בליבו של הקונפליקט, סוגיית ה[[כפייה אנטי-דתית בישראל|כפייה האנטי-דתית]] ו[[כפייה דתית בישראל|הכפייה הדתית]]. המחזה הנדון מתרכז בכפייה הדתית. המחזה עוסק בגיבורים חילוניים, ניצולי שואה, שלשכונתם עוברת אוכלוסייה חרדית, שעם הזמן הופכת לרוב. ומאלצת את תושבי השכונה הוותיקים לשנות את דרכיהם. וכשאלה לא עושים זאת, פרנסתם נפגעת והם נדחקים לפינה. מהלך שמוביל לעימות בין שתי תפיסות עולם. בו האחת גוברת על השנייה. החילוניים חווים חרמות והדרדרות במצבם הכלכלי, כתוצאה מהפעילות שנוקטים כלפיהם הדתיים, ומפסידים במערכה.{{הערה||שם=אסתר מורדוך}}
 
פרופ' דן אוריין מגדיר את המחזה פליישר כ"הצגת מפתח",{{הערה|1=|שם=תיאטרון בחברה}} כלומר יצירה השואבת את חומריה מתוך מודלים חברתיים, אותם היא מארגנת בדרך שמבליטה ומאפשרת לצופים או הקוראים להביט בהם מזווית ראיה אחרת.{{הערה|1=[[גרשון שקד]], "אור וצל וריבוי (הסיפורת העברית בהתמודדות דיאלקטית עם מציאות משתנה)" [[אלפיים (כתב עת)|אלפיים]], 4 1991, 118}} הצגות מפתח, לרוב, הן בעלות מספר גדול של צופים (לא תמיד), טקסטים נכתבים עליהן, דיונים המתייחסים אליהן נערכים על במות והן נותרות חלק מה[[זיכרון קולקטיבי|זיכרון הקולקטיבי]].
 
מקרה נוסף הוא המחזה "[[מלכת האמבטיה]]" מאת [[חנוך לוין]] שאומנם הועלה רק 19 פעמים בשנת 1970, אך יצר הד תקשורתי, והיה אחד המסמכים הראשונים נגד [[כיבוש]] השטחים. הצגות מפתח מסווגות, בין היתר, לפי שסעים. ההצגה "פליישר" נמצאת תחת השסע החילוני-דתי, עם "קידוש" מאת [[שמואל הספרי]] ([[1985]]), ו"סטטוס קוו ואדיס" של [[יהושע סובול]] ([[1973]]).{{הערה|1=|שם=תיאטרון בחברה}}