פרשוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:דפים שצריכים ויקיזמני |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 23:
}}
[[קובץ:Prešov.mainsquare.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנסייה בפרשוב]]
'''פרשוב''' (ב[[סלובקית]]: '''Prešov'''; ב[[הונגרית]]: '''Eperjes''',ב[[פולנית]]: '''Preszów'''; ב[[גרמנית]]: '''Preschau''' או '''Eperies''') היא [[עיר]] במזרח [[סלובקיה]], המשמשת כבירת [[פרשוב (מחוז)|מחוז פרשוב]] (סלובקית: Prešovský kraj), המחוז הגדול ביותר במדינה. עם אוכלוסייה של כ-91,000 נפש, היא העיר השלישית בגודלה בסלובקיה לאחר הבירה [[ברטיסלאבה]] והעיר [[קושיצה]].
==היסטוריה==
שורה 56:
==סמל העיר==
הסמל הוא בצורת מגן הוא מחולק בעזרת רצועות לרוחב. ברצועה העליונה מופיעים 3 ורדים אדומים על רקע כסוף. הרצועה שמתחתיה אדומה אחריה כסופה וכך הלאה. הסמל מכיל 5 רצועות סך הכול כולל הרצועה עם הוורדים. [http://www.presov.sk/article.php?i_id_article=3165 הדף עם סמלי העיר בעבר ובהווה מתוך האתר הרשמי של העיר].
==אדריכלות==
שורה 74:
[[קובץ:Slovakia Town Presov Pc 230.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת הגדול בפרשוב]]
===בין מלחמות העולם===
עם תחילת [[המאה ה-20]] פרחה הקהילה היהודית. בני הקהילה עשו חיל כלכלי ותרבותי, והתבלטו במוסדות ההשכלה הכלליים כתלמידים וכמורים. התפתחות הקהילה נעצרה עם [[מלחמת העולם הראשונה]], שהסתיימה בפירוק [[האימפריה האוסטרו הונגרית]] ובייסוד [[צ'כוסלובקיה]]
בתקופה ש[[בין שתי מלחמות העולם]] החלה להתעורר הפעילות ה[[ציונות|ציונית]] בפרשוב, בעיקר בקרב בני הקהילה האורתודוקסית, בעוד בקרב הקהילה הניאולוגית גברה נטיית ה[[התבוללות]]. בעיר פעלו הפלגים השונים של התנועה הציונית – [[ציונות סוציאליסטית|סוציאליסטים]], ליברלים ([[הציונים הכלליים]]) ו[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסטים]]. גם [[תנועת נוער|תנועות הנוער]] הציוניות של הפלגים השונים פעלו בעיר – [[השומר הצעיר]], [[בני עקיבא]], [[בית"ר]] ו[[מכבי הצעיר]]. בראש הסניף המקומי של התנועה הציונית עמד ד"ר קרול פרבשטיין, שגם עמד בראש המפלגה היהודית שפעלה בזירה הפוליטית הצ'כוסלובקית.
שורה 86:
באביב [[1941]] הייתה פרשוב העיר הראשונה בסלובקיה בה נדרשו יהודיה לענוד סימן זיהוי על שרווליהם. בפרשוב, כבערי סלובקיה האחרות, נחשפו היהודים להתפרעויות של המון מוסת שתקף פיזית את גופם ורכושם. בינואר [[1941]] הועלה באש בית הכנסת "היכל אברהם" כחלק מהתפרעות כזאת, אירוע שנודע כ"[[ליל הבדולח]] של פרשוב". בהדרגה נשללו מן היהודים זכויותיהם הכלכליות, עסקיהם נסגרו, רכושם הוחרם, ובאזורים מוגדרים בעיר נדרשו יהודים להתפנות מבתיהם. יהודים הוצאו ממערכת החינוך הממלכתית, ורופאים יהודים סולקו מעבודתם (מה שהותיר את העיר כמעט ללא רופאים). באוקטובר 1941 הגיעו לעיר פליטים רבים מבין יהודי [[ברטיסלאבה]] שגורשו מעירם. בזמן זה החלו יהודי העיר להישלח ל[[עבודת כפייה|עבודות כפייה]].
במרץ [[1942]] החל גירוש יהודי פרשוב ל[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]] בפולין. ראשונות רוכזו ונשלחו ל[[אושוויץ]] בנות הקהילה הצעירות, ולאחריהם הגיע תורם של הרווקים בני 15-35 באפריל 1942. לאחר מכן החל איסוף המשפחות לגירוש – המסה הקריטית של יהדות סלובקיה, שנשלחו במספר טרנספורטים לגטאות שונים במחוז [[לובלין]] ב[[פולין]] עד יוני 1942 ומשם הועברו עם היהודים המקומיים אל מותם בעיקר במחנות ההשמדה [[סוביבור]] ו[[טרבלינקה]].
ב-[[1944]], עם ההרעה הדרסטית במצב היהודים בהונגריה הסמוכה, שבו לפרשוב ולסביבותיה יהודים שמצאו בהונגריה מקלט כל עוד נחשבה בטוחה יחסית. מרביתם, יחד עם יתרת יהודי מחוז שאריש, פונו למערב סלובקיה עם ההתקדמות ה[[ברית המועצות|סובייטית]] ממזרח. בשלב זה נותרו בפרשוב 115 יהודים בלבד.
|