עבדוללה אג'לאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לכורדים |
||
שורה 7:
ב-[[1984]] פתח ה-PKK בהתקוממות מזוינת, שכללה התקפות [[טרור]] נגד כוחות הביטחון ונגד אזרחים ב[[עיראק]], ב[[איראן]] ובטורקיה, במטרה להביא להקמתה של מדינה כורדית עצמאית. על פי הערכות, כ-30 אלף בני אדם נהרגו במאבק האלים בין פעילי ה-PKK לכוחות הביטחון הטורקיים בשנים 1984 עד [[2003]]. ה-PKK הוגדר כארגון טרור על ידי מספר מדינות וארגונים, ובהם טורקיה, [[ארצות הברית]], [[האיחוד האירופי]], [[סוריה]], [[קנדה]], איראן ו[[אוסטרליה]].
עד שנת [[1998]] נתנה [[סוריה]] חסות לאג'לאן ואיפשרה לו לפעול משטחה נגד טורקיה. בעקבות התגברות הטרור והדרדרות המצב הביטחון הפנימי, איימה ממשלת טורקיה בגלוי על סוריה ודרשה ממנה להפסיק את התמיכה ב-PKK. כתוצאה מכך, ממשלת סוריה אילצה את אג'לאן לעזוב את גבולות המדינה, אולם לא הסגירה אותו לידי השלטונות הטורקיים. אג'לאן עקר בתחילה ל[[רוסיה]] ומשם הוא עבר למדינות שונות, ובהן [[איטליה]] ו[[יוון]]. ב-1998 ביקשה ממשלת טורקיה את הסגרתו של אג'לאן מאיטליה, שבה שהה. לטענת פרקליטתו הגרמניה בריטה בהלר, אג'לאן הנהיג מאבק לגיטימי נגד דיכוי בני עמו
אג'לאן נעצר ב[[קניה]] ב-[[15 בפברואר]] [[1999]] בידי [[ארגון הביון הלאומי (טורקיה)|סוכנות הביון הטורקית]], והוטס לטורקיה כדי לעמוד לדין. מעצרו הצית מחאות המוניות של אלפי כורדים. דוברים רשמיים ערבים, ניצלו את ההזדמנות לחבל במערכת היחסים הטובה, עד אז, בין הכורדים לבין ישראל, והפיצו שמועות בדבר ניהול מבצע המעצר על ידי [[המוסד]]. ראש ממשלת ישראל דאז, [[בנימין נתניהו]], בהודעה רשמית, הכחיש מכל וכל מעורבות ישראלית במעצר. במהלך ההפגנות ההמוניות ב[[גרמניה]], כמאה כורדים חמושים ב[[נשק קר]] הסתערו על ה[[קונסוליה]] הישראלית תוך שהם מניסים 30 שוטרים גרמנים שהיו במשימת אבטחה על המבנה. התוקפים פרצו את הדלת הראשית וחטפו אזרחית ישראלית כ[[בן ערובה|בת ערובה]]. החוטפים נורו ונהדפו על ידי כוחות האבטחה של הקונסוליה. שלושה מהתוקפים נהרגו מאש אנשי האבטחה, וכ-15 נפצעו.
| |||